דף צ
*אוסרת עצמה על בעלה.
א. הדינים באוסרת עצמה על בעלה 1. למשנה ראשונה שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה וחזרו לומר שלא תתן עיניה באחר ותקלקל על בעלה, ולכן האומרת טמאה אני לך תביא ראיה, השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה, ונטולה מן היהודים יפר חלקו ומשמשתו ותהא אסורה בהנאה מיהודים. 2. כהנת שאמרה טמאה אני לך, לרבא אוכלת בחולין ולרב ששת אוכלת בתרומה כדי שלא תוציא לעז על בניה, ומודה שאם יצאה מבעלה אינה אוכלת דאמרינן השתא נאנסה ומיהו יש לה כתובה ממתני' דטמאה אני לך. 3. אמרה לבעלה גרשתני, לרב המנונא נאמנת משום חזקה אין אשה מעיזה פניה בבעלה דאפילו למשנה אחרונה אינה נאמנת רק מתי שבעלה אינו יודע שמשקרת, והשמים דמשנה אחרונה בעלה אינו יודע משום דלא קים ליה ביורה כחץ. ולרבא אינה נאמנת דזמנין דתקיף לה ומעיזה ואפילו למשנה ראשונה דמהימנא ה"מ אם מבזה את עצמה, והשמים דמשנה ראשונה ה"נ הוי ביזוי לומר שאינו יורה כחץ. 4. המקרים: אשה שהביאה מים לבעלה לרחוץ ידיו ואמרה שהיה ממוכרי הבשמים א''ר נחמן שנתנה עיניה באחר, וכן שלא היתה בדיחא דעתה ואמרה שהיה ממוכרי נפט, ומייתי מנואף שברח ולא נחבא ש''מ שהאשה מותרת וכן במקרה שהציל את הבעל מארס נחש מותרת וקמ"ל דלא תלינן במים גנובים ימתקו.
שאלות לחזרה ושינון
דף צ
א. הדינים באוסרת את עצמה על בעלה (4)
ר"ן
דף צ-רן
א. המח' מתי שהבעל אינו יודע שזה נדר 1. לל''ק לר''מ לא יפר כלל, ולחכמים יפר ביום ששמע את הנדר. 2. לל''ב לר''מ יפר ביום ששמע, ולרבנן מיפר ביום ששמע שזה נדר.
ב. קושית הגמ' מסומא 1. לל''ק קשיא בין לר''מ ובין לחכמים. 2. לל''ב קשיא רק לר''מ.
ג. דינא דיד אשה כיד בעלה 1. לר''א גאון כשמואל, כיון דעיקר פלוגתיהו בדיני. 2. לר''ת כרב כיון דפליגי בנדרים דהוי דאיסורא. 3. לרמב''ם מיצוע, פסק כשמואל ובעי שיאמר תרתי, שאין לבעלך רשות ומה שתרצי תעשי.