פרשת בא

מדוע זו הייתה המצווה הראשונה שהצטוו עליה ישראל?

מה מיוחד במצות קידוש החודש שנבחרה היא להיות "המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל"? הרב מנחם ישראלי בטורו השבועי על פרשת השבוע בא (פרשת השבוע)

הרב מנחם ישראלי | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

על איזו מצוה נאמר "שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל"?

תשובה: על מצות קידוש החודש.

כאשר התורה פותחת ב"בראשית ברא אלוקים", נעמד מיד המלמד הגדול ר'בינו ש'למה י'צחקי (רש"י הקדוש) ואומר: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".

(אמנם ישנן עוד מצוות לפני "החודש", כמו מצות ברית מילה או פרו ורבו וגיד הנשה. אך העם היהודי כאומה טרם נוצר אז, ורק עתה לקראת יציאת מצרים יש אומה ויש רבי, רבינו משה, והנה המצוה הראשונה "החודש")

עכשיו ניגש למנין המצוות המופיעים בתחילת הספר משנה תורה, הוא הספר (בה"א הידיעה) של הנשר הגדול רבינו משה בן מיימון (הרמב"ם), שם הוא מונה את מצות האמונה בתורה מצוה ראשונה.

די מובן סברתו של הרמב"ם שהוא בחר במצות האמונה להיות בהתחלה, וכפי שהרמב"ם מסביר בעצמו בפתיחת ספרו: "י'סוד ה'יסודות ו'עמוד ה'חכמות (ר"ת י-ה-ו-ה) לידע שיש שם מצוי ראשון".

כך פותח הקב"ה בכבודו ובעצמו את עשרת הדברות "אנכי ה' אלקיך", אמונה זו היא הדיבר הראשון והיא היא היסוד והמבוא לכל מה שבא אחר כך.

מעתה עלינו לחזור למצות קידוש החודש, ולנסות לפענח, מה מיוחד במצוה זו שנבחרה היא להיות "המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל"?

מיד לאחרי מצות "החודש" בא הציווי על מצות קרבן הפסח, אף מצוה זו קשורה בקשר חזק לאמונה בבורא יתברך. שהרי המצרים עבדו למזלות, הראשון שבמזלות הוא מזל טלה, ולכן "הטלה הקדוש" (על משקל הפרה הקדושה - בהודו).

מצות הפסח היתה, לקחת את אלו-הי מצרים ולזבוח אותו לעיניהם, וכפי שרש"י מציין "משכו וקחו לכם צאן ושחטו הפסח" "משכו - ידיכם מעבודה זרה, וקחו - לכם צאן של מצוה".

אף למצות הפסח קדמה מצות החודש, וזאת עלינו לפענח, מה מיוחד בה במצוה זו?

אם נוסיף להתבונן נגלה שכבר אלפי שנים העם היהודי לא מקדש את החודש כמצוותו האמורה בתורה. לנו יש לוח מסודר כבר אלפי שנים, איתו אנו צועדים. יתירה מזו: גם כאשר זכינו לקיים מצוה זו כתיקונה, הרי רק בית הדין הגדול היה מקדש את החודש.

מזה גודל הפלא שבעתיים:

מצוה הנראית זניחה ביותר, שכבר אלפי שנים מסתדרים בלעדיה, וגם כשקיימנוה כראוי, רק יחידי סגולה בעם קיימוה בפועל. ודווקא היא נבחרה להיות ה"מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל". ל-מ-ה ?

לכשנעיין נגלה שהמצוה הזו מסתכמת בפסוק אחד: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה".

מה אפשר להבין מכזה פסוק קצרצר?

האמת היא שלא מבינים כלום, ואי אפשר להבין כלום מפסוק כזה קצר. מה זה חודש? כמה ימים זה בדיוק 29 או 30? אולי 29 וחצי? איזה חודש הוא החודש הראשון? ומהי שנה?

כשנגיע לסוף ספר זמנים ברמב"ם נגלה עד כמה מסובכת מצוה זו הקשורה בידיעה רחבה באסטרונומיה (חקר הגלגלים, מהלכי השמש והירח והגלגל התשיעי), ולזה התורה הקדישה פסוק אחד.

ה-י-ת-כ-ן?

מכאן חייבים אנו להגיע למסקנה, שיש תורה שבעל פה. בדרך זו צועד האבן עזרא בפירושו על פסוק זה ומבאר שמצוה זו מסורה לבית הדין והם מעבירים את המידע הדרוש לפרחי הדיינים שמעבירים זאת הלאה.

מזה נוכל להבין גם מדוע זוהי המצוה הראשונה, בה בעצם טמון הקביעה הברורה שמי שרוצה לדעת את פירוש המצוות חייב להיות "מסורתי" דהיינו לקבל את פירוש המצוות מהרבנים מעבירי המסורה, וכמאמר המשנה במסכת אבות "מסורת סייג לתורה".

שאם יבוא אדם ביום מן הימים ויטען, מותר להדליק חשמל, וכי היכן כתוב בתורה שאסור. ואם יבוא אדם ויאמר, מי שאבא שלו יהודי ואמא שלו גויה, אף הוא יהודי. ואם יבוא אדם ויאמר בבתי כנסת לא צריך מחיצה…

אף אנו נשיב לו בפשטות: לנו יש רבנים - לנו יש מסורת.

אתה רוצה לחדש חידושים, זה נהדר. הנה ממצות "החודש" למדנו כיצד הדרך לחדש חידושים וחודשים - הרבנים. גש לרבנים, הצע בפניהם את רעיונותיך והם הם המילה האחרונה. נקודה.

עד כאן זהו הסבר נהדר ברובד הפשט, מכאן נצעד לרובד החסידי שבמצוה זו.

"החודש הזה לכם" חידוש מחודש הוא לנו עם ישראל, דומים אנו ללבנה, המתחדשת מחדש מידי חודש, פעמעים היא זורחת באמצע הלילה ופעמים שהיא מכוסה ונעלמת.

ללבנה אין אור משל עצמה, היא מקבלת אורה מן השמש. אם הלבנה היתה עצמאית (בעלת אור משל עצמה) אז היא היתה תמיד מאירה. מכך שהיא קטנה וגדלה בהתאם למסלולה ולריחוקה מן השמש מבינים אנו שהבוס הגדול הוא השמש.

השמש זה הגבר הזכר המשפיע, והלבנה היא האשה הנקבה המקבל. אף הקב"ה וכנסת ישראל נמשלו לבעל ואשה. ה' הוא השמש וכך נאמר "שמש ומגן הוי' אלוקים" שם הוי' נמשל לשמש, וכנסת ישראל נמשלה ללבנה.

"מי זאת עולה מן המדבר, מתרפקת על דודה" עם ישראל כאותה לבנה עולה מן המחשכים, ואז מקבלת אורה מן הדוד השמש.

"טרבלינקה" . . "אושוויץ" . .

אמצע הלילה, חושך ערפל ועלטה, "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" יהודים מובלים כצאן לטבח, מידי יום יהודים מתים בגז, נשרפים ומושפלים עד עפר.

היכן אלוקים? איפה השמש? האם שקעה לה החמה לבלי שוב?

אמנם אמצע הלילה, לא רואים את הקב"ה השמש כעת.

אך הנה הירח, הלבנה, כנסת ישראל. היא היא המעידה גם באמצע חשכת הליל על מציאות הקב"ה, השמש.

אך אויה. לא רואים לבנה כלל, היכן היא כנסת ישראל? שרויה עמוק בתוך הגיטאות במקרה הטוב, ובבורות המות במקרה הפחות טוב…

ה-י-ר-ח נ-ע-ל-ם. ה-ל-ב-נ-ה ב-ע-ל-ט-ה.

"שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם"

"ברוך אתה ה' מחדש חודשים"

דון וורי, בי הפי (תרגום: אל תדאג, היה שמח).

החושך הוא רק הפרומו להתחדשות.

והנה מאז "אושוויץ" עם ישראל הולך ומתקבץ בארץ ישראל, והנה שומעים אנו "פעמי משיח", והנה שוב הלבנה זורחת ומתחדשת, והנה תיכף מגיעים אנו לבית המקדש השלישי בהר בית ה'.

זוהי הלבנה, זוהי מצות "החודש", זהו סוד העם היהודי שנמשל ללבנה ובעצם קיומו, גדלותו, קטנותו, שפלותו, והתחדשותו, מעיד על מציאות ה"שמש הוי'".

תובנה זו היא השער והכניסה לזהות היהודית.

היא היא "מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".

בשבוע הקרוב (הבא עלינו ועל כל בית ישראל לטובה) יחול התאריך הנכבד י' שבט, זהו היום הקדוש בו הרבי מליובאוויטש התיישב על כס חותנו הרבי הריי"ץ מליובאוויטש (הסתלק בתאריך י' שבט תש"י) ומאז החל להכין את העולם לקראת הגאולה.

במאמרו הראשון הכריז הרבי: אנו דור הגאולה.

ולכן מוטל עלינו לקרב כל יהודי באהבת ישראל, שום יהודי לא ישאר בגלות. קדימה לעבודה.

שבת שלום וגאולה שלימה

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.


לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר