דף כה
*מותר הקדשים. *סתומין ומפורשין.
א. דיני מותר הקדשים 1. מי שהיו לו מעות סתומין לנזירותו ומת יפלו לנדבה, ואף שדמי חטאת מעורבין בהם לרבי יוחנן הלכה היא בנזיר ולר''ל ילפינן מקרא לכל נדריהם ולכל נדבותם. 2. רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך קאי על ולדי קדשים ותמורתם דתקנתן תשא ובאת אל המקום, ובעי למימר שיעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון כדי שימותו בשונה מולד חטאת דמתה בכל מקום, ת''ל ועשית עולותיך הבשר והדם לומר שינהג בתמורה כדין העולה. 3. גמירי דתמורת חטאת מתה וכל שבחטאת מתה באשם רועה, ולרי''ש ילפינן שאם הקריב עובר בעשה שנאמר רק, וקרא אשם הוא לומר שיהא בהוייתו ואתי להו''א לתמורת אשם ולמסקנא לאשם שאם לא ניתק לרעיה ושחטו פסול. 4. הלכה היא בנזיר אתי למעוטי להו''א שאר חייבי קינין ודחי דאמרינן שאם הפרישו מעות יכול להביא בהם חטאת בהמה או עולת בהמה ואם מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה, אלא לאפוקי ממ''ד דהמחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי אינו יכול להביא חטאת ולא עולה ואם מת והיו לו מעות סתומין ילכו לים המלח.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני מוֹתר בקדשים (4)