מתוק אבל דוקר: איך עוקבים אחרי ערכי הסוכר בדם?

אמנם למה שהסוכרתי אוכל יש משקל מכריע, בעיקר לפחמימות שהוא צורך, אבל גם השעון הביולוגי, פעילות גופנית, מצבי דחק (סטרס), פעילות הורמונלית ואינספור משתנים אחרים משפיעים על רמות הסוכר בדם. ולא זו בלבד, אלא שכל סוכרתי מושפע ברמה אחרת מאותם גורמים עצמם. אין כללים. לכן קריטי לעקוב אחרי רמות הסוכר לעיתים קרובות, ללמוד את הגוף ותגובותיו, ולתת טיפול בהתאם במידת הצורך.

אז איך בודקים סוכר בדם?

ישנן כמה שיטות:

באמצעות 'הסטיק'

הותיקה ביותר היא 'סטיק', או מקלון שתן. שיטה זו מקובלת כיום בעיקר בחדרי מיון ובמעבדות לאבחנה מבדלת ולא לקביעת רמת הסוכר. בבדיקה זו מניחים מקלון בדיקה בתוך מעט שתן ובודקים אם פס צבע לרוחב המקלון מחליף את גונו. יש מקלונים בעלי מספר פסי צבע, לבדיקת כמות חלבון, קטונים, כדוריות דם אדומות ועוד, ויש כאלו שניתן לבדוק בהם קטונים בלבד, במקרה של חשד לחמצת סוכרתית.

מקלונים אלו היו בעבר הדרך היחידה לבדוק רמת סוכר בבית, ללא צורך במכשור מעבדתי. הם נוחים ולא מצריכים דקירה, אך הם אינם מדויקים, והבדיקה תהיה באיחור של כשעתיים לעומת רמת הסוכר הקיימת בדם, שכן על השתן להצטבר בשלפוחית. כמו כן, רמת סוכר של מתחת ל180 לא תתבטא בשתן כלל ולא ניתן לבדוק אותה כך.

מאז הופיעו מדי הסוכר הביתיים הסטיקים נעלמו כמעט לחלוטין מהציוד הביתי של הסוכרתי.

מד סוכר ביתי (גלוקומטר)

הגלוקומטר הביתי הוא המצאה חדשה יחסית ששינתה לגמרי את טיב הניטור הביתי של רמות הסוכר. הוא הופיע בשנות השמונים ומאז הפך מקופסא מסורבלת למכשיר קומפקטי, ארוז בצורת ארנק, וניתן לנשיאה בכיס. הוא מצויד בדוקרן קפיץ המשמש לדקירה מהירה של קצה האצבע או פנים כף היד, ובסטיקים זעירים השואבים את הדם.

התוצאה מופיעה על מסך המכשיר תוך שניות ספורות. סוכרתיים המטופלים באינסולין יידרשו לבדוק כך את רמת הסוכר שלהם מספר פעמים ביום. סוכרתיים מסוג 1, בעיקר אלו המשתמשים במשאבה, יידרשו להקפיד על לפחות שש בדיקות ביום. ילדים צעירים יאלצו לעיתים לבצע אף יותר מכך.

העוקבים אחר רמת הסוכר אך אינם מטופלים באינסולין יידרשו לעקוב מדי בוקר אחר רמת הסוכר, ויותר מכך לפי הצורך.

הגלוקומטר הוא נוח, קל לנשיאה, זמין ויש מבחר של מכשירים בשוק. קופות החולים מספקות אותו בהנחה לכל מי שאובחן כסוכרתי.

החסרונות: אין כמעט. הוא דורש דקירה לכל בדיקה, דבר המקשה על אלו הנזקקים לבדיקות רבות. הוא ביתי וזול ולכן אינו מדויק לחלוטין אך מספק עבור ניטור יומיומי. יש לכייל אותו מדי פעם ולהחליף מכשיר שנחשד כ"מזייף".

אז איך בודקים סוכר בדם?,ישנן כמה שיטות:,באמצעות 'הסטיק',הותיקה ביותר היא 'סטיק', או מקלון שתן. שיטה זו מקובלת כיום בעיקר בחדרי מיון ובמעבדות לאבחנה מבדלת ולא לקביעת רמת הסוכר. בבדיקה זו מניחים מקלון בדיקה בתוך מעט שתן ובודקים אם פס צבע לרוחב המקלון מחליף את גונו. יש מקלונים בעלי מספר פסי צבע, לבדיקת כמות חלבון, קטונים, כדוריות דם אדומות ועוד, ויש כאלו שניתן לבדוק בהם קטונים בלבד, במקרה של חשד לחמצת סוכרתית.,מקלונים אלו היו בעבר הדרך היחידה לבדוק רמת סוכר בבית, ללא צורך במכשור מעבדתי. הם נוחים ולא מצריכים דקירה, אך הם אינם מדויקים, והבדיקה תהיה באיחור של כשעתיים לעומת רמת הסוכר הקיימת בדם, שכן על השתן להצטבר בשלפוחית. כמו כן, רמת סוכר של מתחת ל180 לא תתבטא בשתן כלל ולא ניתן לבדוק אותה כך.,מאז הופיעו מדי הסוכר הביתיים הסטיקים נעלמו כמעט לחלוטין מהציוד הביתי של הסוכרתי.,מד סוכר ביתי (גלוקומטר),הגלוקומטר הביתי הוא המצאה חדשה יחסית ששינתה לגמרי את טיב הניטור הביתי של רמות הסוכר. הוא הופיע בשנות השמונים ומאז הפך מקופסא מסורבלת למכשיר קומפקטי, ארוז בצורת ארנק, וניתן לנשיאה בכיס. הוא מצויד בדוקרן קפיץ המשמש לדקירה מהירה של קצה האצבע או פנים כף היד, ובסטיקים זעירים השואבים את הדם.,התוצאה מופיעה על מסך המכשיר תוך שניות ספורות. סוכרתיים המטופלים באינסולין יידרשו לבדוק כך את רמת הסוכר שלהם מספר פעמים ביום. סוכרתיים מסוג 1, בעיקר אלו המשתמשים במשאבה, יידרשו להקפיד על לפחות שש בדיקות ביום. ילדים צעירים יאלצו לעיתים לבצע אף יותר מכך.,העוקבים אחר רמת הסוכר אך אינם מטופלים באינסולין יידרשו לעקוב מדי בוקר אחר רמת הסוכר, ויותר מכך לפי הצורך.,הגלוקומטר הוא נוח, קל לנשיאה, זמין ויש מבחר של מכשירים בשוק. קופות החולים מספקות אותו בהנחה לכל מי שאובחן כסוכרתי.,החסרונות: אין כמעט. הוא דורש דקירה לכל בדיקה, דבר המקשה על אלו הנזקקים לבדיקות רבות. הוא ביתי וזול ולכן אינו מדויק לחלוטין אך מספק עבור ניטור יומיומי. יש לכייל אותו מדי פעם ולהחליף מכשיר שנחשד כ"מזייף".,,מד סוכר רציף בדם:,זהו עולם ההיי טק של הסוכרתיים. מדובר במכשיר בעל שלושה חלקים: סנסור קטן המוצמד לשבב המחובר על הגוף, בדרך כלל בבטן או על הזרוע. ומוניטור בעל מסך שעליו ניתן לצפות ברמות הסוכר בזמן אמת. בחלק מהמקרים משאבת האינסולין עצמה משמשת כמוניטור ונחסך הצורך במכשיר נוסף.,הסנסור מוחדר לגוף בדקירה, ונותר במקומו למשך 5-7 ימים. החיישן מחובר אליו, ומשדר רמות סוכר כל דקות ספורות אל המוניטור. המוניטור שומר את המידע בזיכרון, וניתן לנתח את הנתונים בהמשך ולבדוק את עליות וירידות הסוכר, להבין את הגורמים ולשנות טיפול לפי הצורך. יש גם תוכנת מחשב ייעודית הנעזרת בגרפים ומסייעת לנתח מידע. ניתן גם לשלוח מידע מהבית לרופא באמצעות תוכנה זו.,המוניטור יכול גם להתריע בצפצוף או רטט כאשר רמות הסוכר עולות מדי, או כאשר הן צונחות ועלול להיות אירוע היפוגליקמי (רמת סוכר נמוכה בדם) וכך לסייע למנוע מראש את הצניחה ואת התסמינים הלא נעימים שלה בנוסף. כמו כן ניתן לראות על המסך את רמת הסוכר העכשוית בכל רגע נתון, ואף לראות בגרף את הטרנד -האם הסוכר בעליה, בירידה או יציב?,מד סוכר רציף מיועד בעיקר לאנשים עם סוכרת מסוג 1. הוא מאושר בסל התרופות בהגבלות מסוימות, לילדים ולנשים הרות. הוא נותן מידע מקיף הרבה יותר מאשר הגלוקומטר הביתי, ומאפשר פעילות לפי רמת הסוכר. הוא חוסך חלק נכבד מהדקירות אך לא את כולן- יש לכייל אותו מספר פעמים ביום בעזרת הגלוקומטר. הוא מאפשר לדעת מה קורה בזמנים ה"מתים" בהם אין המטופל בודק סוכר. כמו בלילה, ומייד לאחר הארוחות, או תוך כדי פעילות גופנית.,החסרונות: מדובר במכשיר יקר הצמוד לגוף 24 שעות ביממה. הוא דורש "תחזוקה" - יש לכייל אותו, לעקוב אחרי התשדורת, ולהיענות להתראות שקבענו בו. יש להחליף חיישן מדי מספר ימים ולהטעין את החלק הקבוע. אין מדובר במכשיר החוסך התעסקות עם הסוכרת אלא להפך. הוא גם לא מבטל את הצורך בדקירות.,כמו כן, הדיוק שלו עדיין איננו מקסימלי. אמנם איכות הסנסורים עולה בהתמדה, אך עדיין הוא נוטה לסטות ו"לזייף" מדי פעם. כך שייתכנו מקרים בהם הוא מתריע התראות שווא.,כמו כן הוא עדיין אינו מאושר לכל סוכרתי וישנם רופאים שאינם עוסקים בטכולוגיה הזו.,הולטר סוכר (IPRO),זהו מכשיר הדומה למד הסוכר הרציף, אלא שאין לו מוניטור. הוא מוצמד לגוף בעזרת חיישן חד פעמי ואוגר את הנתונים בתוכו למשך שבעה ימים. לאחר שבוע פורקים את המכשיר לתוך תוכנת מחשב ומנתחים את המידע בעזרת גרפים ומדדים.ההולטר הוא כלי אבחנתי בעיקר. הוא מיועד למצבים בהם הרופא מבקש לדעת מה מתרחש "באמת" בגוף החולה, גם בשעות שבין הבדיקות הקבועות. הוא מתאים לכל סוכרתי שנתקל בחוסר איזון ללא סיבה הנראית לעין. ניתן גם להיעזר בו לפני החלטה על תחילת טיפול באינסולין.,הוא איננו מהווה טיפול קבוע, אלא חד פעמי לצורך אבחנה או מידע מדויק יותר.,יתרונות: הכל. הוא זעיר, זמני, ולא מפריע..,חסרונות: 1) המחיר. הוא איננו מכוסה על ידי הקופה. יש לשכור אותו באופן פרטי מהחברה והעלות היא כמה מאות שקלים. נציג החברה יחבר אותו ויפרוק אותו עבורכם.2) הוא אינו מספק נתונים בזמן אמת אלא רק בפריקה ואינו מחליף את הבדיקות הרגילות.3) הוא זמני מטיבו ואינו פיתרון קבוע.4)

&rlm;

מד סוכר רציף בדם:

זהו עולם ההיי טק של הסוכרתיים. מדובר במכשיר בעל שלושה חלקים: סנסור קטן המוצמד לשבב המחובר על הגוף, בדרך כלל בבטן או על הזרוע. ומוניטור בעל מסך שעליו ניתן לצפות ברמות הסוכר בזמן אמת. בחלק מהמקרים משאבת האינסולין עצמה משמשת כמוניטור ונחסך הצורך במכשיר נוסף.

הסנסור מוחדר לגוף בדקירה, ונותר במקומו למשך 5-7 ימים. החיישן מחובר אליו, ומשדר רמות סוכר כל דקות ספורות אל המוניטור. המוניטור שומר את המידע בזיכרון, וניתן לנתח את הנתונים בהמשך ולבדוק את עליות וירידות הסוכר, להבין את הגורמים ולשנות טיפול לפי הצורך. יש גם תוכנת מחשב ייעודית הנעזרת בגרפים ומסייעת לנתח מידע. ניתן גם לשלוח מידע מהבית לרופא באמצעות תוכנה זו.

המוניטור יכול גם להתריע בצפצוף או רטט כאשר רמות הסוכר עולות מדי, או כאשר הן צונחות ועלול להיות אירוע היפוגליקמי (רמת סוכר נמוכה בדם) וכך לסייע למנוע מראש את הצניחה ואת התסמינים הלא נעימים שלה בנוסף. כמו כן ניתן לראות על המסך את רמת הסוכר העכשוית בכל רגע נתון, ואף לראות בגרף את הטרנד -האם הסוכר בעליה, בירידה או יציב?

מד סוכר רציף מיועד בעיקר לאנשים עם סוכרת מסוג 1. הוא מאושר בסל התרופות בהגבלות מסוימות, לילדים ולנשים הרות. הוא נותן מידע מקיף הרבה יותר מאשר הגלוקומטר הביתי, ומאפשר פעילות לפי רמת הסוכר. הוא חוסך חלק נכבד מהדקירות אך לא את כולן- יש לכייל אותו מספר פעמים ביום בעזרת הגלוקומטר. הוא מאפשר לדעת מה קורה בזמנים ה"מתים" בהם אין המטופל בודק סוכר. כמו בלילה, ומייד לאחר הארוחות, או תוך כדי פעילות גופנית.

החסרונות: מדובר במכשיר יקר הצמוד לגוף 24 שעות ביממה. הוא דורש "תחזוקה" - יש לכייל אותו, לעקוב אחרי התשדורת, ולהיענות להתראות שקבענו בו. יש להחליף חיישן מדי מספר ימים ולהטעין את החלק הקבוע. אין מדובר במכשיר החוסך התעסקות עם הסוכרת אלא להפך. הוא גם לא מבטל את הצורך בדקירות.

כמו כן, הדיוק שלו עדיין איננו מקסימלי. אמנם איכות הסנסורים עולה בהתמדה, אך עדיין הוא נוטה לסטות ו"לזייף" מדי פעם. כך שייתכנו מקרים בהם הוא מתריע התראות שווא.

כמו כן הוא עדיין אינו מאושר לכל סוכרתי וישנם רופאים שאינם עוסקים בטכולוגיה הזו.

הולטר סוכר (IPRO)

זהו מכשיר הדומה למד הסוכר הרציף, אלא שאין לו מוניטור. הוא מוצמד לגוף בעזרת חיישן חד פעמי ואוגר את הנתונים בתוכו למשך שבעה ימים. לאחר שבוע פורקים את המכשיר לתוך תוכנת מחשב ומנתחים את המידע בעזרת גרפים ומדדים.
ההולטר הוא כלי אבחנתי בעיקר. הוא מיועד למצבים בהם הרופא מבקש לדעת מה מתרחש "באמת" בגוף החולה, גם בשעות שבין הבדיקות הקבועות. הוא מתאים לכל סוכרתי שנתקל בחוסר איזון ללא סיבה הנראית לעין. ניתן גם להיעזר בו לפני החלטה על תחילת טיפול באינסולין.

הוא איננו מהווה טיפול קבוע, אלא חד פעמי לצורך אבחנה או מידע מדויק יותר.

יתרונות: הכל. הוא זעיר, זמני, ולא מפריע..

חסרונות: 1) המחיר. הוא איננו מכוסה על ידי הקופה. יש לשכור אותו באופן פרטי מהחברה והעלות היא כמה מאות שקלים. נציג החברה יחבר אותו ויפרוק אותו עבורכם.
2) הוא אינו מספק נתונים בזמן אמת אלא רק בפריקה ואינו מחליף את הבדיקות הרגילות.
3) הוא זמני מטיבו ואינו פיתרון קבוע.
4) לא כל הרופאים מכירים את הטכנולוגיה אם כי, בכל המכונים הגדולים הוא מוכר היטב.

רבים משקיעים מאמץ רב בניסיונות לפתח מכשיר שיקרא את רמות הסוכר ללא צורך לדקור את האדם. בינתיים טרם פותח מכשיר המסוגל לעשות זאת ברמת דיוק סבירה. אך הטכנולוגיה קיימת ויום יבוא ויהיה מכשיר כזה, שיקרא באינפרא אדום את רמת הסוכר דרך העור, ללא דקירה. בינתיים יש להתאזר בסבלנות, ולשמור על איזון באמצעים הקיימים.

]]>