מדובר בצעד חשוב לקראת החזרת התרופות מצילות ומאריכות חיים לביטוחים המשלימים של הקופות. "לכ 80% מהאוכלוסייה יש ביטוח משלים בקופות החולים, והם יוכלו ליהנות מנגישות לתרופות מצילות חיים במסגרת זו. הבעיה שנותרה פתוחה הייתה אלה שאין להם ביטוח משלים", אומר ליצמן. "מתוכם חצי הם עשירים שלא צריכים שב"ן, והחצי השני הם העניים שאין להם אפשרות להשיג שב"ן. אז הגעתי להסכמה עם רוב קופות החולים שאלה יקבלו את התרופות בלי להיות בשב"ן".
מהלך זה, כאשר ייכנס לתוקף, יאפשר לקבל תרופות מצילות ומאריכות חיים באמצעות הביטוחים המשלימים של קופות החולים. מדובר בתרופות שנרשמו בישראל או אושרו במדינות אחרות בעולם, אך עדיין לא נכנסו לסל התרופות הממלכתי. זה עשוי למנוע מקרים רבים של חולים המגייסים תרומות למימון טיפול חדש ומציל חיים.
שר הבריאות התייחס בכנס גם לסוגיית סל התרופות הממלכתי ועדכן שועדת הסל תקבע בשבועיים-שלושה הקרובים.
בכנס הסוכרת ה-2, שאורגן בחסות חברת נובו נורדיסק ישראל, השתתפו כ-100 בכירים במערכת הבריאות ובראשם שר הבריאות יעקב ליצמן. בין היתר, נכחו יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, פרופ' איתמר רז וחברים נוספים במועצה, יו"ר מועצת המנהלים של אסותא, פרופ' יהושע שמר, מייסד מכון גרטנר, פרופ' מרדכי שני ומנכ"ל משרד הבריאות היוצא, פרופ' ארנון אפק.
פרופ' מרדכי שני הציג את הנתונים הקיימים על תחלואה, מניעה וטיפול בסוכרת במגזר החרדי תוך שהוא מצביע על תופעה מעניינת. גורמי סיכון לסוכרת קיימים בהיקף נרחב יותר בקרב המגזר החרדי, אך למרות הימצאותם הנתונים הקיימים היום מראים שאין תחלואה עודפת בסוכרת בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל. גורמי הסיכון כוללים שיעור השמנה גבוה במגזר החרדי לעומת האוכלוסייה הכללית: 19.9% שמנים (בעלי BMI גבוה מ- 30) בקרב החרדים לעומת 12.1% בציבור הלא-חרדי, ומיעוט בפעילות גופנית.
נתונים שהוצגו מראים כי 29% מהחרדים עוסקים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות לעומת 38.7% מהאוכלוסייה הלא-חרדית בישראל. גורמי סיכון נוספים הם מעמד סוציו-אקונומי נמוך ושיעור הריונות גבוה (היריון הוא גורם סיכון לסוכרת אצל האישה), הנמצאים ביתר במגזר החרדי. אולם כאמור, אין כיום תחלואת סוכרת עודפת מדווחת בקרב הציבור החרדי. נתונים אלה הובילו לדיון בקרב המומחים שניסו לבחון את ההסברים לכך, כאשר אחת ההשערות הייתה תת-אבחון של המחלה, וכי יש חולים רבים שאינם מאובחנים ואינם מטופלים.
בכנס נידונו סוגיות רבות וביניהם: הטיפול בסוכרת דרך מרכזים קהילתיים והשלטון המקומי והדרכים למיגור התופעה ואמצעים לטיפול מונע, מניעה ראשונית בחברה הערבית והחרדית, רצף הטיפול בראי הסוכרת ודיון מעמיק בתוכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת – יעדים מרכזיים לטיפול באוכלוסייה.
שר הבריאות יעקב ליצמן הדגיש בכנס את החשיבות בטיפול ובניעת מגפת הסוכרת: "הסוכרת עצמה היא ברת טיפול- עיקר הבעיה היא המפגש שלה עם מחלות וזיהומים נוספים. חשוב לזכור כי המפגש הזה יכול להוות סיכון וסיבוך משמעותי לחולה הסוכרתי ועל כן טיפול מונע במחלה ואבחון מוקדם יכולים להציל חיים ולשפר את איכות החיים של החולים בה". עוד הוסיף ליצמן "ביקשתי להכניס מומחים שמכירים את מחלת הסוכרת והלב לסל התרופות כדי שיתמקדו בנושאים הללו".
פרופ' רפפורט, מנהל מחלקה פנימית ג' והשירות לסוכרת במרכז הרפואי אסף הרופא, הדגיש בכנס את עצם חשיבות העלאת המודעות הציבורית בפני האוכלוסייה ומציאת דרכים יצירתיות למניעתה ומעקב אחר החולה.
ד"ר שלומית קורן, מנהלת יחידת סכרת ב'אסף הרופא' חשפה בכנס את שיטת 'הכל כלול' - one stop shop שמעמיד המרכז הרפואי אסף הרופא בטיפול לחולה הסוכרתי: מרפאת כף הרגל, מרפאת הפצע, כירורגיית כלי דם, תא לחץ, מרפאת סוכרת וצוות סיעודי מיומן בטיפול בפצע כרוני.
]]>
