מבוא לרחמים עצמיים
מחשבות כמו: אילו היא, המסכנה השחרחורת מחיפה, הייתה בלונדינית מתל-אביב, היא בטוח הייתה מצליחה בחיים. אילו הוא היה לומד בבית ספר אחר, אילו ההורים בילדותו היו מדברים אתו בנימה אחרת, אילו היו קונים לו אופניים במקום דג זהב באקווריום...
במילים אחרות, כל מה שעבור האנשים האחרים מהווה נתוני פתיחה ואתגר, עבור הבכיינים מהווה מכשול והצדקה לבכיינות.
ואם יש לו או לה את כל הסיבות כדי להיכשל, הוא לא רק נכשל, הוא גם מקפיד להתלונן על כך בפני העולם. כדי שלא יאזל מלאי תלונות הוא מקפיד גם לחפש דברים רעים ולהתרכז בהם. כי חייו גרועים וחסרי תקווה, ואם הם משום מה עדיין לא כאלה, אז לפחות מחובתו לראות אותם ככאלה.
מחלת ההשוואות
על מנת לא לתת לרגשי האומללות לדעוך מומלץ מאוד לעסוק הרבה בהשוואות. אך אם האומלל ישווה בינו היום לבינו אתמול הוא עלול להגיע למסקנות חיוביות שיניעו אותו להמשיך בכיוון החיובי.
לעומת זאת, אם הוא ישווה את עצמו לאדם אחר, עדיף זה שמראש הצליח יותר בחיים או שנולד עם כישרון מיוחד שאין לו, הוא יגיע למצב הנפשי הרגיל והנוח.
נכנסים לחובות
ייסורי נפש לא תמיד יצדיקו את המסכנות, לכן כדאי גם להוסיף סיבות משמעותיות יותר. הדרך הקלה והבטוחה היא להגדיל את ההוצאות בלי להגדיל את ההכנסות. חובות והלוואות יהוו רקע נפלא לקורבן הנצחי של החיים.
חובות והלוואות הם תירוץ נפלא כדי להעדיף יתרון מיידי על פני יתרון ארוך טווח. איך אפשר ללכת ללמוד ולקבל מקצוע טוב כשחייבים להרוויח כסף כבר עכשיו? איך אפשר ללכת לחדר כושר כשעייפים כל כך מהחיים הקשים האלה וחייבים לנוח?
אומללות מקצועית
תירוץ נוסף הוא גם המצב הקשה השורר בעולם, שכמובן מנת חלקו הבלעדית של הבכיין שלנו. המשבר הכלכלי, הממשלה הגרועה, הטייקונים הגנבים, המנהלים הקמצניים – כל המכות האלה יוצרים מציאות אובייקטיבית ובלתי נסבלת.
ברור לכל הרי שמי שאכן הצליח בחיים חי בעולם אחר עם ממשלה אחרת ותנאים כלכליים אחרים, רק המסכנים נאלצים להתמודד עם העולם האכזר, זו עובדת החיים. החיים האומללים שלהם.
ואם נולדת במקום האל נכון, בשעה הלא נכונה, להורים הלא נכונים ותחת ממשלה לא נכונה, איך אפשר בכלל להעריך את החיים האלה? ואם אתה לא מעריך את החיים, אתה לא מעריך את הזמן. לא שלך ולא של האחרים.
אחד מהמאפיינים הקלאסיים של "הבכיינים המקצועיים" זו היכולת המדהימה שלהם לבזבז את הזמן. הדקות, השעות והימים בורחים למסכן האולטימטיבי בין האצבעות. אף פעם אין לו זמן לכלום, אך כשהוא עומד בפני בחירה: "האם לבזבז כסף או זמן", הוא תמיד יעדיף להשקיע את הזמן, כי מבחינתו זה "חינם".
את יכולה. אפילו השמיים הם לא הגבול (shutterstock.com)איך מזהים מתלונן סדרתי?
אם אינך בטוחה בטוחה מי עומד לפנייך: בכיין או לוחמן, הציעי לו פתרון לבעיה כלשהו. התשובה הנצחית של הבכיין היא "כן, אבל..."
הוא מסכים אתך שיש פתרון לבעיה שלו, אבל. אבל. אבל דווקא לו יש את כל הסיבות שבעולם לא ליישם את הפתרון שלך. וגם לא פתרון אחר שתציעי לו. וגם לא פתרון של אף אחד אחר. כן, תודה, אבל הוא יישאר בשלו.
מצאת אצלך אחד או יותר מההרגלים הכושלים האלה? אז כבר היום יש לך משהו שאת יכולה לעשות כדי לשפר מייד את חייך.
]]>
