כך תלמדי להיות אישה שמחה ומאירת פנים

רוצה ללמוד את היכולת להאיר פנים לכל, לחמם את הלב בפשטות, עשרות פעמים ביום? כנסי לקרוא

שרה סבג | כיכר השבת |
פעמים רבות אני נשאלת כיצד אפשר להיות בחיוך כל הזמן. להאיר פנים, לקבל בסבר פנים יפות את הילדים השבים הביתה אחרי יום מעייף בבית ספר, בגן הילדים. לקבל את הבעל בחיוך, להאיר פנים לשכנה שפגשתי במהלך קניות.

לעיתים, אנו מחכות שהשני יקדים ויאיר לנו פנים. אשה מצפה לבעלה, ואילו הבעל מחכה לאשתו. הבת משוועת להארת פני הוריה, ואילו האמא מייחלת להארת פני ילדיה.

איך לומדים את היכולת הפשוטה הזאת להאיר פנים לכל מי שמסתכל לעברנו, היכולת לחמם את הלב בפשטות כזו, עשרות פעמים ביום?

חודש אייר: זיו

יש בינינו מי שהארת הפנים באה לה בטבעיות, אך גם לאלו המוצאות את עצמן בפנים זועפות יותר מכפי שהיו רוצות, ישנה אפשרות לחזור למצב שהיה לנו כל כך טבעי בהיותנו תינוקות כשחייכנו בחיוך שכולו אור: להשיב את האור לפנים.

שמו של החדש, אייר, מרמז לעניין האור, וכך גם שמו המקראי:"זיו". בתקופה בה אנו מתאבלים ומנסים לתקן את חטאם של תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה, על ידי תוספת של אהבת ישראל, יש עלינו הזדמנות נפלאה להתחזק בנקודה קטנה, שמקפלת בתוכה עוצמות אדירות-להאיר פנים.

"מאור פני האדם הוא אוצר גדול חנינה, הטבה ואושר- 'הזרחת שמש' לזולת" ("עלי שור", ח"א עמ' קצב).

מדוע איננו מרבות לחייך? דומה שיש לכך לפחות שני טעמים. האחד הוא, שאנו פשוט לא מרגישות שמחות. שלמה המלך אמר בחכמתו "לב שמח ייטיב פנים" (משלי, טו, יג), ואין ספק שהפנים משקפים את הפנים. אם נרגיש שמחות יותר, החיוך יופיע ביתר קלות.

גם אם לא, חשוב לחייך. קודם כל, מפני שהרבה פעמים ישנה השפעה הפוכה-מצב הפנים יכול לעצב גם את הפנים "הפנוכו" שלנו. מעבר לכך, העובדה שהרגשתי היא קצת 'על הפנים' איננה אומרת שהזולת צריך לסבול.

פנים יפות

הדרכת שמאי "והוי מקבל כל האדם בסבר פנים יפות", כפי שאנו קוראים בפרקי אבות בשבועות האלו, נכונה לגבינו, ללא תנאי, ובלי קשר לתחושה העצמית שלנו.. ועם זאת, יותר קל לנו להאיר פנים כשאנו שמחות מבפנים.

השמחה נותנת לאדם אנרגיה נפשית להתמודד ולא להרגיש את הקושי. לכולם יש התמודדויות והר של נסיונות, והשאלה היא: איך ניגשים לכל המטלות הללו ויכולים להם?! אם אדם שמח מבפנים, יש בו את הכוח להתכופף לפני הגל החולף מעליו ולהרים ראש לפני ההתנפצות של הגל אל החוף, להמשיך לשחות ברגיעה ולא לטבוע או להיסחף חלילה למחוזות בלתי רצויים.

אבל אם אדם נשרך בקושי בצדי הדרכים ומכיל בתוכו מרירות ועצבות פנימית- כל קש שובר אותו. תחושה תמידית של מרירות וקושי גורמת לשבירה מכל קושי קטם, ואז האוירה נעכרת. למעשה, האוירה היא כמו אויר, לא רואים אותה אך חשים אותה.

אמא, עמוד התווך של מצב הרוח

אמא שאינה מלאה בשמחה- האוירה המוקרנת בבית היא שהחיים קשים ומרים, לעומת אמא שמתמודדת בשמחה עם כל הגלים המציפים את הבית, ואז האוירה בביתה היא: "אפשר להתמודד ולא צריך להתמוטט!"

הכרתי ילדה בת 10 שאמרה שאיננה רוצה להיות אמא. אמא התבטאה וגם כשלא התבטאה עשתה את מלאכתה מתוך קושי וללא שמחה וזה הקרין על הבית בצורה שאינה מעודדת חיקוי והתלהבות יתרה.

לעיתים, אנו מחכות שהשני יקדים ויאיר לנו פנים. אשה מצפה לבעלה, ואילו הבעל מחכה לאשתו. הבת משוועת להארת פני הוריה, ואילו האמא מייחלת להארת פני ילדיה.,איך לומדים את היכולת הפשוטה הזאת להאיר פנים לכל מי שמסתכל לעברנו, היכולת לחמם את הלב בפשטות כזו, עשרות פעמים ביום?,חודש אייר: זיו,יש בינינו מי שהארת הפנים באה לה בטבעיות, אך גם לאלו המוצאות את עצמן בפנים זועפות יותר מכפי שהיו רוצות, ישנה אפשרות לחזור למצב שהיה לנו כל כך טבעי בהיותנו תינוקות כשחייכנו בחיוך שכולו אור: להשיב את האור לפנים.,שמו של החדש, אייר, מרמז לעניין האור, וכך גם שמו המקראי:"זיו". בתקופה בה אנו מתאבלים ומנסים לתקן את חטאם של תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה, על ידי תוספת של אהבת ישראל, יש עלינו הזדמנות נפלאה להתחזק בנקודה קטנה, שמקפלת בתוכה עוצמות אדירות-להאיר פנים.,"מאור פני האדם הוא אוצר גדול חנינה, הטבה ואושר- 'הזרחת שמש' לזולת" ("עלי שור", ח"א עמ' קצב).,מדוע איננו מרבות לחייך? דומה שיש לכך לפחות שני טעמים. האחד הוא, שאנו פשוט לא מרגישות שמחות. שלמה המלך אמר בחכמתו "לב שמח ייטיב פנים" (משלי, טו, יג), ואין ספק שהפנים משקפים את הפנים. אם נרגיש שמחות יותר, החיוך יופיע ביתר קלות.,גם אם לא, חשוב לחייך. קודם כל, מפני שהרבה פעמים ישנה השפעה הפוכה-מצב הפנים יכול לעצב גם את הפנים "הפנוכו" שלנו. מעבר לכך, העובדה שהרגשתי היא קצת 'על הפנים' איננה אומרת שהזולת צריך לסבול.,פנים יפות,הדרכת שמאי "והוי מקבל כל האדם בסבר פנים יפות", כפי שאנו קוראים בפרקי אבות בשבועות האלו, נכונה לגבינו, ללא תנאי, ובלי קשר לתחושה העצמית שלנו.. ועם זאת, יותר קל לנו להאיר פנים כשאנו שמחות מבפנים.,השמחה נותנת לאדם אנרגיה נפשית להתמודד ולא להרגיש את הקושי. לכולם יש התמודדויות והר של נסיונות, והשאלה היא: איך ניגשים לכל המטלות הללו ויכולים להם?! אם אדם שמח מבפנים, יש בו את הכוח להתכופף לפני הגל החולף מעליו ולהרים ראש לפני ההתנפצות של הגל אל החוף, להמשיך לשחות ברגיעה ולא לטבוע או להיסחף חלילה למחוזות בלתי רצויים.,אבל אם אדם נשרך בקושי בצדי הדרכים ומכיל בתוכו מרירות ועצבות פנימית- כל קש שובר אותו. תחושה תמידית של מרירות וקושי גורמת לשבירה מכל קושי קטם, ואז האוירה נעכרת. למעשה, האוירה היא כמו אויר, לא רואים אותה אך חשים אותה.,אמא, עמוד התווך של מצב הרוח,אמא שאינה מלאה בשמחה- האוירה המוקרנת בבית היא שהחיים קשים ומרים, לעומת אמא שמתמודדת בשמחה עם כל הגלים המציפים את הבית, ואז האוירה בביתה היא: "אפשר להתמודד ולא צריך להתמוטט!",הכרתי ילדה בת 10 שאמרה שאיננה רוצה להיות אמא. אמא התבטאה וגם כשלא התבטאה עשתה את מלאכתה מתוך קושי וללא שמחה וזה הקרין על הבית בצורה שאינה מעודדת חיקוי והתלהבות יתרה.,,מה עוזר לנו להיות שמחים? יש גורמים העוזרים לנו לשמוח ויש ההפך. אחד השבילים המובילים לשמחה הוא מימוש מטרה.,כאשר יש לאדם מטרות מוגדרות והוא מרגיש שהוא בכוון הנכון לבצע אותן, הוא חש סיפוק תמידי בכל שלב, ולא המזערי ביותר, אשר השלים בהצלחה.,הספקים וסיפוקים,לא לשווא המילה הספק וסיפוק נגזרות מאותו שורש. ככל שאדם חש שהוא ממלא את מטרותיו כך חווית הסיפוק שלו עולה, וכן ההפך: אם המטרות אינן מיושמות הוא חש חוסר מיצוי עצמי, תסכול, החמצה וחוסר חשק להמשיך הלאה.,כאן מתעוררת שאלה נוספת, נוקבת ביותר: מהן מטרות ראויות למימוש? מה חובת האם היהודיה בעולם? בימים עברו אמנם היו קשיים רבים בבית: מחלות ילדים, עוני עד כדי מצוקת רעב, פחד מפוגרומים שריחף תמיד ברקע, אולם למרות הכל-האימהות היהודיות היו הרבה יותר מאושרות ומלאות סיפוק עצמי מהאמהות של היום.,כל זה למה? כי המטרות שלהן עמדו בקנה אחד עם מטרת האם היהודייה. כדי להיות אמר טובה באמת צריך המון כוחות נפש: יצירתיות, סבלנות, מעוף, יראת שמיים, יכולת לעמוד באתגרים רגשיים ושכליים ומיצוי כל התכונות הנשיות, שהרי בניהול ממלכה פרטית של משפחה יהודית כלולה עוצמה אין קץ!,הן הסתפקו במטרה נפלאה זו וכאשר הגשימו אותה ביום-יום היו מאושרות.,מימוש מטרה,אולם כיום, נדחסו להן מטרות צדדיות רבות שהעולם המודרני הטיל על האישה, ולא כל אחת מסוגלת להגשים מטרות רבות כל כך.,במצב זה נוצר קונפליקט תפקידים נצחי. מצד אחד רוצה להיות אם מסורה, אך מצד אחר דברים רבים תובעים ממנה התיחסות גם, והיא מוצאת את עצמה נקרעת בין שתי החזיתות וסובלת מנקיפות מצפון והיעדר שמחה!,מה אפשר לעשות? יש המסוגלות לתפקד היטב גם וגם –נפלא! אך יש כאלו שכשהן עולות על סולם אחד זה על חשבון טיפוס על סולם שני.,לכן צריך לקבוע סולם עדיפויות . אני מרשה לעצמי לומר מהיותי אם למשפחה ברוכה, עובדת ומנהלת קליניקה פרטית. קשה מאד שלא להיסחף כשמנהלים עסק פרטי, ובפרט עסק מורכב כשלי.,לכן נקבעו כללים ברורים: המשפחה והילדים הם מעל ומעבר לכל קידום מקצועי. כשיש סולם ערכים ברור ומוחלט וכאשר מטפסים בו שלב אחר שלב חשים סיפוק עצום!,להיות אני,אם כך, מימוש מטרה הוא הגורם הראשון המביא אותנו לשמחה. הגורם השני הוא המודל הפנימי.,ככל שהילדים מזדהים יותר עם ההורים יש להם סיכוי טוב יותר לחקות אותם ולבנות לעצמם מודל פנימי יציב ואיתן, כזה שאינו מתחלף חדשים לבקרים אלא חסין בפני רוח סער שאינה מצויה.,,בדרך כלל, המודל מתאים לכוחותיו האישיים ולנתונים המשפחתיים והסביבתיים שלו. אם אין דבקים במודל פנימי בריא ויציב עלולות להיות נפילות רבות המדכדכות את הנפש. זה קורה לנשים המתאמצות בכל כוחותיהן לחקות אחרות בלי להתחשב בכוחותיהן האישיים.,מה שמתאים לזולתי לא בהכרח מתאים לי ולכוחות שלי. לדוגמא, יש נשים הזקוקות לאוורור של יציאה להרצאה ואלו אחרות רק תירדמנה בה במקרה הטוב או תחושנה מתוסכלות על כך שאינן מתחברות אליה- במקרה הגרוע.,בואי תחליטי להיות הראשונה שתגיד שלום, שתאיר פנים. ש"הוי מקדים בשלום כל כל אדם", היי את זו שמזריחה את השמש. ברגע שהשמש תזרח, העולם כולו כבר יתחמם.,"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", וכך גם הפנים לפנים. אין דבר מדבק יותר מן האור. קשה לא לחייך בחזרה לתינוק שקורן אלייך, וכך גם ביחס לאדם מבוגר.,בדבר זה , כמו בכל דבר, זקוקות אנו לסייעתא דשמיא, ואפשר להפוך את הבורא יתברך לשותף בעמלנו הרוחני. להתפלל לזכות להארת פנים. זה חלק מהארת הפנים שלו, אליה אנו כה מייחלים."יאר ה' פניו אליך- יתן לך מאור פנים" (ילקוט שמעוני, תהילים, רמז תשי.)
אמא שמחה פירושה ילדים שמחים ובית שמח (אילוסטרציה: shutterstock)

מה עוזר לנו להיות שמחים? יש גורמים העוזרים לנו לשמוח ויש ההפך. אחד השבילים המובילים לשמחה הוא מימוש מטרה.

כאשר יש לאדם מטרות מוגדרות והוא מרגיש שהוא בכוון הנכון לבצע אותן, הוא חש סיפוק תמידי בכל שלב, ולא המזערי ביותר, אשר השלים בהצלחה.

הספקים וסיפוקים

לא לשווא המילה הספק וסיפוק נגזרות מאותו שורש. ככל שאדם חש שהוא ממלא את מטרותיו כך חווית הסיפוק שלו עולה, וכן ההפך: אם המטרות אינן מיושמות הוא חש חוסר מיצוי עצמי, תסכול, החמצה וחוסר חשק להמשיך הלאה.

כאן מתעוררת שאלה נוספת, נוקבת ביותר: מהן מטרות ראויות למימוש? מה חובת האם היהודיה בעולם? בימים עברו אמנם היו קשיים רבים בבית: מחלות ילדים, עוני עד כדי מצוקת רעב, פחד מפוגרומים שריחף תמיד ברקע, אולם למרות הכל-האימהות היהודיות היו הרבה יותר מאושרות ומלאות סיפוק עצמי מהאמהות של היום.

כל זה למה? כי המטרות שלהן עמדו בקנה אחד עם מטרת האם היהודייה. כדי להיות אמר טובה באמת צריך המון כוחות נפש: יצירתיות, סבלנות, מעוף, יראת שמיים, יכולת לעמוד באתגרים רגשיים ושכליים ומיצוי כל התכונות הנשיות, שהרי בניהול ממלכה פרטית של משפחה יהודית כלולה עוצמה אין קץ!

הן הסתפקו במטרה נפלאה זו וכאשר הגשימו אותה ביום-יום היו מאושרות.

מימוש מטרה

אולם כיום, נדחסו להן מטרות צדדיות רבות שהעולם המודרני הטיל על האישה, ולא כל אחת מסוגלת להגשים מטרות רבות כל כך.

במצב זה נוצר קונפליקט תפקידים נצחי. מצד אחד רוצה להיות אם מסורה, אך מצד אחר דברים רבים תובעים ממנה התיחסות גם, והיא מוצאת את עצמה נקרעת בין שתי החזיתות וסובלת מנקיפות מצפון והיעדר שמחה!

מה אפשר לעשות? יש המסוגלות לתפקד היטב גם וגם –נפלא! אך יש כאלו שכשהן עולות על סולם אחד זה על חשבון טיפוס על סולם שני.

לכן צריך לקבוע סולם עדיפויות . אני מרשה לעצמי לומר מהיותי אם למשפחה ברוכה, עובדת ומנהלת קליניקה פרטית. קשה מאד שלא להיסחף כשמנהלים עסק פרטי, ובפרט עסק מורכב כשלי.

לכן נקבעו כללים ברורים: המשפחה והילדים הם מעל ומעבר לכל קידום מקצועי. כשיש סולם ערכים ברור ומוחלט וכאשר מטפסים בו שלב אחר שלב חשים סיפוק עצום!

להיות אני

אם כך, מימוש מטרה הוא הגורם הראשון המביא אותנו לשמחה. הגורם השני הוא המודל הפנימי.

ככל שהילדים מזדהים יותר עם ההורים יש להם סיכוי טוב יותר לחקות אותם ולבנות לעצמם מודל פנימי יציב ואיתן, כזה שאינו מתחלף חדשים לבקרים אלא חסין בפני רוח סער שאינה מצויה.

היי את הראשונה שמחייכת ומאירה את העולם (צילום: shutterstock)

בדרך כלל, המודל מתאים לכוחותיו האישיים ולנתונים המשפחתיים והסביבתיים שלו. אם אין דבקים במודל פנימי בריא ויציב עלולות להיות נפילות רבות המדכדכות את הנפש. זה קורה לנשים המתאמצות בכל כוחותיהן לחקות אחרות בלי להתחשב בכוחותיהן האישיים.

מה שמתאים לזולתי לא בהכרח מתאים לי ולכוחות שלי. לדוגמא, יש נשים הזקוקות לאוורור של יציאה להרצאה ואלו אחרות רק תירדמנה בה במקרה הטוב או תחושנה מתוסכלות על כך שאינן מתחברות אליה- במקרה הגרוע.

בואי תחליטי להיות הראשונה שתגיד שלום, שתאיר פנים. ש"הוי מקדים בשלום כל כל אדם", היי את זו שמזריחה את השמש. ברגע שהשמש תזרח, העולם כולו כבר יתחמם.

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", וכך גם הפנים לפנים. אין דבר מדבק יותר מן האור. קשה לא לחייך בחזרה לתינוק שקורן אלייך, וכך גם ביחס לאדם מבוגר.

בדבר זה , כמו בכל דבר, זקוקות אנו לסייעתא דשמיא, ואפשר להפוך את הבורא יתברך לשותף בעמלנו הרוחני. להתפלל לזכות להארת פנים. זה חלק מהארת הפנים שלו, אליה אנו כה מייחלים."יאר ה' פניו אליך- יתן לך מאור פנים"(ילקוט שמעוני, תהילים, רמז תשי.). וגם בכיוון ההפוך, הארות פנים למטה בודאי יעוררו גם הארת פניו יתברך לגאולה וישועה.

הכותבת הנה יועצת, מאמנת ומלווה נשים ואמהות בתהליכים אישיים. מנחה סדנאות וקבוצות ב'כוח המשיכה' EFT ,NLP , דמיון מודרך.

ערב מיוחד בהנחייתה של שרה סבג, לפרטים: https://n.sendmsg.co.il/Minisites.aspx?p=24731-5056104564-5676

אור ושפע www.facebook.com/wrWsp

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית