קארן קליין, יחד עם בעלה אריק, ובנם יצחק שהיו בדרכם לחופשה בלאס וגאס, נסעו ביום חמישי לפארק הלאומי ה'גרנד קניון' במטרה לעשות כמה סיורים במקום. בשל סגירת הכביש הראשי הם נאלצו לקחת תוואי חלופי, כשהתברר שה-GPS שלהם כיוון אותם לדרך מסוכנת.
"מפות גוגל הראו שיש דרך - אבל למעשה זה היה בלתי עביר," אומר ג'ים דריסקול, סגן צ'יף של מחוז קוקונינו, לסוכנות הידיעות AP. "זו בעיה שהיתה לנו פעמים רבות."
הכביש התחיל להיות מושלג, וכשהם רצו לסובב את הרכב ולחזור, הוא נתקע בתוך תעלה והם מצאו את עצמם באמצע שומקום, ללא ציוד וללא קליטה סלולרית. במשך שעה הם ניסו לחלץ את הרכב התקוע ולהשיג קליטה, משכשלו מאמציהם הם החליטו להתרחק מעט רגלית כדי לנסות להשיג עזרה.
האב אריק נפצע לא מזמן בתאונה, והחלים מגב שבור, לכן קארן, שבנוסף להיותה אם ופרופסור גם רצה במרתון, תפסה יוזמה והחלה לצעוד אל הכביש הראשי כדי לנסות לאותת לנהגים או לפחות להגיע למקום בו יש קליטה. היא הלכה בשלג, בכפור עד לכביש הראשי רק כדי לגלות שלרוע מזלה הוא נסגר בעקבות השלג. קארן לא חשבה פעמיים לפני שהחליטה ללכת 14 קילומטרים לכניסה לפארק הלאומי גרנד קניון.
היא הסתמכה על נסיונות העבר שלה בקמפינג ועל כושר ההישרדות שלה במהלך המסע שלה, שארך בסופו של דבר 26 קילומטרים ו-30 שעות מפרכות. כשהיא מצויידת במעיל, כובע צמר, ונעלי הליכה בלבד היא פלסה את דרכה המכוסה שלג בגובה מטר. היה לה תיק צד קטן של חטיפים, אבל בסופו של אזל המזון, והיא החלה לאכול זרדים ולשתות מי שלג נמס. היום החלה לנטות והדרך החלה להחשיך, והיא השתמשה בפנס של הפלאפון שלה עד שהוא כבה, והיא לא יכלה לראות יותר. היא ספרה ל- NBC שניסתה לנוח תחת עץ עץ כדי להתחמם, אך נאלצה לטלטל את עצמה שוב ושוב כדי להתחמם ולהישאר ערה.
"הכרתי את הסיפורים האלה על אנשים שקפאו למוות בשנתם, אז פשוט שמרתי על עצמי ערה, דברתי אל עצמי ונענענתי את עצמי בכוח כדי להשאר ערה". בבוקר היא קמה, ובאור היום היא ראתה- על פי שלטי הדרך - כי התקדמה מרחק עצום. הידיעה הזו נסכה בה כח ודרבנה אותה להמשיך. "אמרתי לעצמי, אם הצלחתי ללכת 40 ק"מ, אני יכולה להמשיך. בכל מקרה, לחזור לא יכולתי, ואנשים לא היו באיזור, רציתי לפחות להגיע למקום בו יכולים להיות אנשים."
אבל הדרך הפכה למלכודת מוות. היא התחילה להזות מקור, היא מתחה את שריר הירך שלה וסבלה מכאבים הזויים, ואם לא די בכך גם אבדה נעל אחת. היא הצליחה ללכת רק 10 צעדים ברצף לפני שהכאבים שיתקו והכניעו אותה. אך היא לא נשברה, צעדה ונחה, המשיכה ונחה, עד שביום שישי אחר הצהריים, מצאה בקתה סגורה, שהייתה למעשה בקתת שומרים, והיא שברה חלון כדי לקבל בה מקלט. מותשת וכאובה, היא נרדמה, וושש שעות מאוחר יותר, המצילים מצאו אותה.
ההצלה שלה היתה בגדר נס, כי סופת שלגים גדולה היתה צפויה להגיע בשבת אחר הצהריים והזמן שעמד לרשותו של צוות החיפוש היה קצר מאד. בדקה ה-90 קארן קליין חולצה ממות בטוח. "זהו נס חנוכה," אמר דריסקול. זה היה יכול להגמר רע מאוד, ומאוד בקלות."
בזמן שהיא עשתה את מסע הגבורה הזה, אריק ויצחק ישנו בלילה במכונית. בסופו של דבר, אריק החליט לנסות ללכת בכיוון ההפוך למקום גבוה יותר והצליח להשיג קליטה ולהזעיק עזרה, גם עבורם וגם עבור האם. הם חולצו ופונו לבית חולים במצב טוב ושוחררו זמן קצר לאחר מכן. קארן עדיין בבית החולים, במצב רוח מרומם אך מקבלת טיפולים לפציעות הקשות שלב, כולל כמה כוויות קור קשות בבהונות.
קארן מספרת ל-NBC שהיא נשענה על "היצר האימהי" שלה במשך 'צעדת המוות' שעברה, והא זה שהחזיק אותה ודרבן אותה להמשיך. "אני לא יכולה לעזוב את הבן שלי בלי אמא", ספרה מה חשבה באותו זמן. "אני לא יכול לעזוב את הבעלים בלי אישה. אני לא מניח הורי לקבור אותי."
היא הוסיפה שהיא מקווה שסיפורה יכול לתת השראה לאחרים להישאר חזקים. "אני חושבת שאנשים צריכים להבין שיש להם יותר כוח בתוכם ממה שהם חושבים, בין אם זה חוסן נפשי או כוח פיזי," קארן אמרה ל-ABC News, "וצריך להסיק מכך שאף פעם אסור לאבד תקווה"
מקור הידיעה: Newsroom
]]>
