בראיון עוצר נשימה לעיתון הבריטי הוותיק "סאנדיי פיפל" על הזכייה שלה, ג'יין, עכשיו בת 21, טוענת שהכסף הפך את החיים שלה לגרועים פי 10.
"רוב הזמן הייתי מעדיפה שלא יהיה לי כל כך הרבה כסף. החיים שלי היו הרבה יותר קלים אם לא הייתי זוכה", אומרת פארק. "אנשים מסתכלים עלי וחושבים, 'הלוואי שהיה לי את סגנון החיים שלה, הלוואי שהיה לי את הכסף שיש לה', אבל הם לא מבינים את הלחץ שאני חיה בו".
ג'יין מאשימה את מנהלי מפעל הפיס שאפשרו לצעירה בגילה לזכות, וקוראת להעלאת גיל המינימום המותר לזכיה. "אני חושבת שגיל 18 צריך להיות הגיל המינימלי לזכייה בלוטו, לכל הפחות. הגיל הנוכחי (16) הוא צעיר מדי", הוסיפה ג'יין.
לפני הזכיה עבדה פארק בתור מנהלת זמנית בשכר של 8 יורו לשעה וחיה עם אמה, לינדה, בדירת שני חדרים קטנה באדינבורו. אחרי האירוע ששינה את חייה, עם מליון יורו נוספים בבנק, ג'יין פצחה במסע תענוגות שכלל פינוקים כמו תיקי לואי ויטון, נעלים ופריטי מעצבים, מכונית ריינג' רובר סגולה בשווי 18,000 יורו וחופשות נוצצות באיים המדיביים. אך לא היה בכל אלה כדי לגרום לה אושר; "זה נוצץ ואנשים תמיד מסתכלים עליי. אבל זה היה הרבה יותר מידי גדול עלי". היא אומרת.
קמלוט, שמנהל את ה'יורו -מיליונס' בבריטניה, מינה בזמנו יועץ שיעזור לג'יין להתנהל נכון עם העושר שנחת עליה פתאום. אבל ג'יין מתעקשת שרק המשפחה שלה מנעה ממנה לבזבז את כל הכסף. "הייתי תקועה מול יועץ פיננסי שהשתמש במלים כמו 'אגרות חוב', שלא היה לי שמץ של מושג מה המשמעות שלהן". היא אומרת לדיילי רקורד. "קראתי על זוכי לוטו אחרים שבזבזו את כל הכסף שלהם, ואני לגמרי יכולה להבין איך זה קורה".
הקושי העיקרי, לטענת ג'יין, הוא הבדידות שכפה עליה כספה, שמונע ממנה לזהות מי מהקורבים אליה מעוניין בחברתה האמיתית או בזו של ההון הרבה שברשותה. "לפעמים הייתי בודדה", סיפרה פארק לערוץ הסקוטי של BBC. "היו פעמים שלא היה לי עם מי לדבר. לא היה שם אף אחד בשבילי".
"יש לי דברים חומריים אבל חוץ מזה החיים שלי ריקים. מה המטרה שלי בחיים?" מסכמת ג'יין את מה שאמר קוהלת הרבה לפניה: "הבל הבלים הכל הבל".
אבל דבר אחד לא הבנו: מה המטרה שלה בתביעה, אם הכסף, לטענתה, הרס לה את החיים? ואולי מדובר בסה"כ בדרך ערמומית הזיג עוד כסף, לאחר שבזבזה את רובו.
]]>
