בהתאמה אישית: אמהות או קריירה?
לא יודעת מה כאב לי יותר, עצם זה שהכותבת היא מנחת הורים או עצם זה שנותנים לזה במה. כמות השיפוטיות וההתנשאות בטקסט הזה, פשוט מרתיחה. אותן נשים שבחרו במקצוע על מנת לאפשר לבעל לשבת וללמוד מזלזלות פה בצורה כואבת, כל זה כי חטאו ובחרו במקצוע שונה מ"גננת ומורה"? שאגב אלו האפשרויות שנותנים לבוגרות תיכונים חרדים אבל זה לנושא בפני עצמו.
מה אותו טקסט מנסה להעביר? שאותה אמא שבחרה בחיי עבודה כדי לדאוג לרווחת הילדים צריכה לשקוע בדכדוך ועצב?או שמנסה להעביר(כלשון הטקסט): "שבבית א' אוהבים ובבית ב' אולי גם אבל בדרך אלטרנטיבית". באופן מגומגם? טקסט שנראה שבא לחפות על הרגשת הנחיתות של אנשים בדרכם.
האושר הוא בא מבפנים. לא כל אמא בנויה לשבת בבית או להיות גננת. ובשביל שתהיי אמא טובה את צריכה להיות שמחה. לסיכום כותבת יקרה, תני לי לחדש לך: אני - ב"ה - אמא לשני ילדים, עובדת במשרה מלאה ומזמינה אותך לביתי בשעות מ-16:00 עד 20:00 רק כדי לראות את האהבה, השמחה והניחוחות של העוגות והבישולים שיש פה (שכן לא נעשו מעצמן או ע"י עוזרת).. והילדים מאושרים משעות האיכות, אפילו אם הן דלות כי העיקר האיכות לא הכמות.
וכל זה למה? כי אני בשעות האלה עסוקה אך ורק איתם ולא רצה מהשתלמות להשתלמות או מחנות לחנות לחשוב איזה יצירה נכין מחר בגן..
מה אותו טקסט מנסה להעביר? שאותה אמא שבחרה בחיי עבודה כדי לדאוג לרווחת הילדים צריכה לשקוע בדכדוך ועצב?או שמנסה להעביר(כלשון הטקסט): "שבבית א' אוהבים ובבית ב' אולי גם אבל בדרך אלטרנטיבית". באופן מגומגם? טקסט שנראה שבא לחפות על הרגשת הנחיתות של אנשים בדרכם.,האושר הוא בא מבפנים. לא כל אמא בנויה לשבת בבית או להיות גננת. ובשביל שתהיי אמא טובה את צריכה להיות שמחה. לסיכום כותבת יקרה, תני לי לחדש לך: אני - ב"ה - אמא לשני ילדים, עובדת במשרה מלאה ומזמינה אותך לביתי בשעות מ-16:00 עד 20:00 רק כדי לראות את האהבה, השמחה והניחוחות של העוגות והבישולים שיש פה (שכן לא נעשו מעצמן או ע"י עוזרת)
‏]]>
