תכנית שיקום לתוקפים ותוכנית התדרדרות לנתקפים, כך פועלת מדינת ישראל לקידום נשים נפגעות. בעצם יותר נכון בקידום ההיתדרדרות שלהן. זאת לאחר שמשרד הבריאות החליט בצעד חסר רחמים וכנראה גם בחוסר מחשבה תחילה, לקצץ תקציב לארבע יחידות הפועלות למען המותקפות ולאשפזן (דעות)
הנטייה האנושית היא לחשוב שאם אכיר במעלותיי אולי אתגאה על הזולת, אמנם פלא הדבר אך ההפך הוא הנכון. אדם הרואה את מעלותיו, מכיר בהם ומשתמש בהם על מנת להשלים יעודו בעולם, הרי הוא בדרך הנכונה, הוא מרגיש סיפוק אדיר ושמחה גדולה, מרגיש הוא אדם שלם, על אף שאינו מושלם. איך משיגים ראיה זו? (דעות)
"נכון שסוכות ואני זה סיפור אהבה כבר שנים. אבל בליל החג החגיגי הזה היו לי, כגרושה, שהבנות שלה אצל אבא שלהן בחג, רגשות כל כך מעורבים" * מאיה א. מספרת על הרגשות הכי כמוסים בליל חג ראשון של סוכות (סוכות תשע"ז)
אם עוד לא צפיתם בוידאו של האשי דויטש, אתם חייבים זאת לעצמכם. בין אם תבינו את המילים באנגלית ואת המסר, ובין אם תקלטו את המנגינה ואת בין שורותיה. הוידאו הזה אינו משהו שמותר לכם להחמיץ. בניו יורק הוא שטף את הרשת ועורר סערת רוחות (סיפורי רשת)
כמה שעות לפני יום הכיפורים, את מתבוננת בעצמך פנימה ותוהה "איפה טעיתי"? אז אם גם את שואלת את עצמך בערב היום הקדוש, מי אני באמת? הנה לך מילת חיזוק מכל הלב - כל זמן שהטוב שלך ושבך הוא אמת, גם אם חוית מעידות, יש לך את הכוחות והיכולות לחזור לאמת. רק חזרי נא, כפרה עלייך (יום הכיפורים תשע"ז)
כגודל הציפיה לצלצול הגואל מאראלה, כך גודל הפחד והאימה משיחת הטלפון הנוקבת של הפקידה חמורת הקול והסבר מהבנק. אך בניגוד לזו הראשונה, את השיחה מהסוג השני שבאה להזכיר לנו כי הגיעו ימי דין וחשבון, תמיד נקבל בסוף. ולא, תחנונים לא יעזרו במקרה הזה (ימי הרחמים והסליחות תשע"ז)
הרופאים מודאגים, בחודש האחרון נצפו מדדים מדאיגים במספר בתי חולים ברחבי העולם. תינוקות בשלבי הליכה מתקדמים, לפתע ללא כל סיבה נראית לעין הפסיקו באמצע שלב התפתחותם מללכת. האם זהו וירוס או חיידק שלא זוהה? (ימי הרחמים והסליחות תשע"ז)
בתוך מהלך התשובה של הימים הנוראים, שמתחיל בראש חודש אלול ומסתיים ביום הכיפורים, הימים המיוחדים, המסוגלים במיוחד לתשובה, ימים בהם עלה משה למרום לקבל לוחות שניות שמבטאות את המחילה על חטא העגל, נכנס באמצע, ראש השנה * למה יום הכיפורים מגיע לאחר גזר הדין?
הנטייה האנושית הטבעית היא להאשים את עצמנו בכל מיני האשמות, הטחות הגוררות עמן קונמות, דיכאונות ועוד כל מיני נחיתויות שונות ומשונות. מה שמונע מאיתנו לשים לב שהנפגע הישיר בכל הסיפור 'הטבעי' הזה הוא דווקא הלב שלנו (ימי הרחמים והסליחות)
ערב ראש השנה תשע"ז, מי לא רוצה להשתפר? לעבוד על המידות? מה זה משנה לעבודת המידות באיזו מאה אנו חיים? ידועה האמרה של ראש תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט: "כשאתה עובד על מידה רעה אחת תיזהר שלא תשבור אותה לשתיים" * אז מה בכל זאת אפשר להשיג תוך יממה? חומר למחשבה (רארש השנה תשע"ז)
מי קבע שצריך לחוות את עבודת השם בשמחה? הרי ישנה גרסא הטוענת שיש לעבוד את השם ביראה ובאימה, בכובד ראש ומתוך פחד תמידי, ובמיוחד- בחודש אלול, חודש שבו "אפילו דגים שבים רועדים מאימת הדין"? המתכון שיעזור לךלעבוד את ה' בשמחה בארץ הפלאות
משלוח מנות הוא סוג של מחווה שכולנו רגילים, הוא מבטא הערכה לצד השני כאשר הוא לא מגיע במסגרת מצווה מחייבת, כפי שאנחנו רגילים בפורים, אך ממתי שמענו שעושים זאת בראש השנה? (ראש השנה ופורים)
איך שנשמעת תקיעת השופר הראשונה של אלול, אני רועדת בדיוק כמו הדגים שבים. ולא כי אני צדיקה גדולה כמו בעלי מוסר ההם שרעדו מאלול (לצערי הרב) אלא בגלל שאני יודעת בדיוק מה מחכה לי עכשיו * תקופת החגים
המילה מטוס מעלה בנו סיטואציה של זינוק לגבהים, בימינו יש למטוס מתחרה רציני בשם 'רקטה' החוצה את גבולות כדור הארץ עד לחלל הרחוק. גם לרקטה יש מתחרים - האדם * מהי היכולת התמונה באדם להעפיל לאין סוף?
עוד מספר ימים אני אעמוד במשפט. ככה כולם מדברים ואומרים, אני- בוחרת לא לחשוב - ולמה? אולי כי אני מיואשת, מיואשת כבר מלהבטיח להיות טובה * כמה ימים לפני הדין (אלול תשע"ו)
שמתם לב כמה דיאטות ושיטות תזונתיות התפתחו בדור האחרון? משהו מטורף. טבעונות צמחונות פליאו ניקוי רעלים אטקינס, רואו פוד, סלואו פוד ועוד ועוד.. כיד הדמיון האנושי הטובה. בכלל, כל ההתעסקות באוכל, בתזונה, בדימוי גוף בהרזיה השמנה הפרעות אכילה וכל מה שבתווך, נמצא במימדי ענק בדור שלנו. האם אנחנו רעבים יותר מבדורות קודמים?
בתקופה האחרונה ״ברסלב״ לא יורדת מהכותרות ולאו דווקא בנסיבות מחמיאות. לקראת ראש השנה 'חסידי ברסלב' בטח יעלו שוב לכותרות, לטוב ולמוטב * מיהו חסיד ברסלב אמיתי? ולמה כל אלה שעלו לכותרות אינם יכולים לקרוא לעצמם 'חסידי ברסלב' (דעות)
דברים הכי הזויים עושים בזמנים שמרגישים ריקנות, מנסיון. זה מה שהוביל אותי ביום קיץ רותח לפני ראש חודש אלול לעשות את הניסוי שישאיר אתכן עם הרבה חומר למחשבה (חודש אלול)
שום דבר בחיים לא באמת מכין אותה לרגע האימה שבו קופצת אליך חתולה מן הפח ונסה על נפשה. אך המחזה האחרון אשר העניק לי אומנם מיני התקף לב ומאידך דוגמא חיה למציאות שלא פעם אנו חוות * מה הקשר בין מנוסת החתול לגאולה הפרטית של כל אחת מאיתנו?
זה בעצם מה שמבדיל את האדם משאר הבריות, היכולת שלו להשתנות, לשאוף, לגדול לצמוח מבחינה פיזית ונפשית, להרגיש, לכאוב, לאהוב. לא קל להיות אדם, לא קל להיות דתי, לא קל להיות בכלל. עצם היותנו כאדם מביא בפנינו אתגרים, חוויות, ניסיונות. אבל לפעמים בא לי להיות פילה (יומנה של דתיה)