די להעיף מבט בחדשות המגזריים או לטייל ברחובות הראשיים של ערינו להבין במה מדובר.
כיהודים, ילדינו אמורים להיות האוצרות היקרים מכל, אולם פעם אחר פעם אנו נפגשים שוב עם האמת המרה: מה שפעם היה מובן מאליו, כבר לא.
בארה"ב של פעם, הסלוגן הבא הרעיד את לבבות הורים לבני נוער: השעה עשר בלילה. האם אתה יודע היכן ילדיך?
דומני שעלינו לאמץ את השאלה החמורה, עם שינוי קטן- לשאול את עצמינו פעם בכמה רגעים האם אנחנו יודעים בכל רגע נתון איפה כל אחד מילדינו? ומדובר בשעות שהם באחריותינו בלבד. בשאר הזמן, האם אנחנו יודעים בוודאות תחת אחריותו של מי הם?
משום מה מקילים עם הורים רשלנים בארץ. אחרי דיווח על נטישת ילד ברכב או כל "תאונה" אחרת, ההורים נלקחים לחקירה, אולם משום מה לא נוקטים באמצעי התראה אמיתיים.
יהיו כאלה שיגידו שהפגיעה בילד (או מותו חלילה) הם העונש האולטימטיבי, והורים אלה יחיו לעולם עם רגשי האשמה. האם זה מנע ולו עוד מקרה רשלנות? נראה שלא. אחרת המקרה שלהם היה האחרון.
(הבהרה: לא מדובר פה על תאונות שאירעו כשכל אמצעי הזהירות ובטיחות ננקטו, כגון מכונית שעולה על מדרכה ופוגעת באזרחים טובים מחכים לאור ירוק).
העונש על רשלנות להורים
בדיקה קצרה העלה את הממצא הבא: חוק בטיחות הילד במדינת ניו מקסיקו, ארה"ב. הורים יקרים! לימדו את הכללים ופעלו על פיהם. דמיינו שאתם חיים בניו מקסיקו, ולכל מקרה של רשלנות או הזנחה יהיה מחיר יקר.
אולי אז, בהגיעי לצומת סואנת בעיר חרדית גדולה, אני לא אפגוש מראה מבעית של ילדה בת 6 (ואני נדיבה בהשערה) שבקושי מגיעה לידיות עגלת הטיולון, עם שלושה פעוטים לצידה, כאשר היא מדרדרת את העגלת במדרון בין אי תנועה אחד לשני, ורצה לתפוס אותה בשניה האחרונה, לשאגות שמחה של התינוק שאמם הפקידה בידיה.
הזנחה, נטישה או התעללות בילד
הבאתי לפניכם את החלקים החשובים מחוק הבטיחות בניו מקסיקו. לגזור ולשמור:
( 1 ) "ילד" פירושו אדם שגילו הוא פחות משמונה עשר שנים;
( 2 ) "הזנחה" פירושה שילד הוא ללא טיפול ובקרה נאותים בתחומי מחיה, חינוך, רפואה או אחר לטיפול או שליטה הכרחית לרווחה. הזנחה יכולה לקרות בשל תקלות או ההרגלים של הורי הילד או סירוב, כאשר מסוגלים לעשות זאת, לספק את צרכיו בתחומים הנ"ל.
( 3 ) "רשלנות". המינוח מתייחס לרשלנות פושעת ואומר שאדם ידע או היה צריך לדעת על הסכנה המעורבת ופעל בהתעלמות פזיזה לבטיחות או בריאותו של הילד.
( 4 ) "נטישה" של ילד מורכבת מההורה, או האפוטרופוס של ילד במכוון עוזב או נוטש את הילד בנסיבות לפיה ילד יכול או שסובל הזנחה. אדם שמבצע נטישה של ילד הוא אשם בעבירה , אלא אם כן את תוצאות הנטישה במות ושל הילד או נזק גופני גדול , במקרה שבו האדם אשם בעבירה מדרגה שנייה.
ד רעתו של ילד מורכב מאדם ביודעין , בכוונה או ברשלנות , וללא סיבה מוצדקת , גורם או מתיר ילד להיות :
( 1 ) יוצב במצב שעלול לסכן את חייו של הילד או בריאותו;
( 2 ) עונו באכזריות מוגבלת או נענש באכזריות
( 3 ) נחשף למזג אויר חמור.
אדם העובר על הנ"ל לראשונה ולא נדרם מות או נזק גופני אשם בעבירה ברגה שלישית, ובכל פעם נוסף האשמה מחמירה.
אדם שמבצע התעללות רשלנית לילד שמסתיים במותו של הילד מואשם בפשע מדרגה ראשונה.
ג אדם שמבצע התעללות מכוונת שלילד שנה עד שנה ושנים של גיל , והתוצאות במותו של הילד היא אשמה בפשע מדרגה ראשונה.
אדם שמבצע התעללות מכוונת לילד פחות מעשר שנים, שתוצאות במותו של הילד היא אשמה בפשע מדרגה הראשונה וכתוצאה מכך למותו שלילד.
I. ראיות שמוכיחות שילד ביודעין, בכוונה או ברשלנות מורשה להיכנס או להישאר ברכב המנועים , בניין או לכל מקום אחר שמכיל כימיקלים וציוד המשמשים או המיועדים לשימוש בייצור של חומר מבוקר תיחשב ראיה לכאורה להתעללות בילד.
אם "ונשמרתם" לא מעורר אותנו, והמקרים האחרונים נדחקים לפינת המוח ולא גורמים להתעוררות, אולי החוקים הכתובים שחור על גבי לבן יחדרו בנו רגש אחריות ליהלומנו היקרים.
]]>
