בתקופת בחרותי התנדבתי לסייע לאחת המפלגות החרדיות לגייס מצביעים, והם הסבירו לי שהמטרה שלהם היא לשכנע מצביעים שהילדים שלהם לומדים במוסדות תורניים, להצביע למפלגה שמזוהה ושמסייעת למוסד הלימודים בו לומד הילד שלהם. "במקרה שהם כבר החליטו להצביע למפלגה שאינה חרדית - תציע להם שאחד ההורים יצביע למפלגה שבה הם תומכים, וההורה השני יצביע למפלגה החרדית כהכרת טובה למוסד", הם הציעו, ואכן ההצעה הייתה יעילה להפליא - כשאנשים נהנו להשתמש באפשרות להצביע באופן שונה.
>> למגזין המלא - הקליקו כאן <<
בעקבות הסיפור הזה התעוררה אצלי שאלה מרתקת: האם המצב שבו שני ההורים מצביעים לאותה המפלגה הוא המצב האידיאלי, וכנראה שהרמוניה מיוחדת שוררת בבית הזה, או שאולי המצב האידיאלי הוא דווקא כשכל אחד מרגיש בנח שלא להסכים האחד עם השני, וכשכל אחד מסוגל לקבל את הבחירות של השני גם כשהם שונות ממנו?
פגשתי אנשים שהצביעו בצורה שונה, והתשובות שקיבלתי מהם היו מגוונות.
"זכיתי לחזור בתשובה, ובעלי עדיין לא", אומרת שרה. "אני הצבעתי ליהדות התורה, והתרגשתי מאד. התרגשתי בגלל שבניגוד לעבר שנהגתי להצביע ממקום אגואיסטי ואנוכי, תוך מחשבה שהמפלגה אליה אני מצביעה תשפר את מצבי הכלכלי, הפעם הצבעתי ממקום ערכי - במטרה לסייע לבחורי הישיבות ולהגדיל כבוד שמים.
"ביקשתי מבעלי שיצביע גם הוא למפלגה החרדית, או לפחות שלא יצביע לגוש השמאל אבל ראיתי שהוא נחרץ. הבנתי שאני צריכה לכבד אותו, והבנתי שהמצווה שלי היא לכבד את הבחירה שלו ולא להראות לו שאני לא מרוצה ממנו. אני חושבת שקונפליקטים הם חלק מהחיים הזוגיים של כולנו, אבל לפעמים אצל בעלי תשובה, כשרק אחד מהצדדים חזר בתשובה, הקונפליקט הוא הרבה יותר גדול"...
יעל מרחובות, חוזרת בתשובה, מצביעה גם היא בשונה מבעלה אולם הסיפור שם שונה. "בשנים האחרונות זכינו אני ובעלי לחזור בתשובה, ולמרות ששנינו שותפים לדרך התשובה, החלטנו להצביע לשתי מפלגות שונות", היא חושפת אותנו לסיפור מתוק במיוחד.
"בשנה הראשונה שלנו לתשובה ראיתי את המודעות של הרב קנייבסקי ואת הברכות שהוא מבטיח למצביעים ליהדות התורה, וממש התחשק לנו להצביע. כשסיפרתי את זה לבעלי הוא סיפר לי שבדיוק הוא ראה את המודעות של ש"ס עם הברכות של הרב עובדיה, והיה חשוב לנו להביא לבית שלנו גם את הברכה של הרב קנייבסקי וגם את הברכה של הרב עובדיה. החלטנו שכל אחד יצביע למפלגה אחרת, במטרה להביא כמה שיותר זכויות לבית שלנו", היא מספרת בהתלהבות.
• • •
"אני לא חושב שמלכתחילה אני ואשתי צריכים להצביע לאותה המפלגה", טוען דב. "אני יודע שאשתי הסתפקה מאד אם להצביע ליהדות התורה או לש"ס, כי היא מגיעה מבית ספרדי ואני אשכנזי, ואמרתי לה שהיא יכולה לבחור במי שהיא רוצה.
"חברים שלי סיפרו לי שאין מצב שהם ירגישו בנח עם סיטואציה שבה האישה שלהם לא מצביעה כמוהם, אבל לדעתי זה סתם קיבעון מחשבתי. אם היא הייתה מצביעה למפלגה שאינה חרדית הייתי חושש שאין לה "דעת תורה", אבל ברגע שאני מבין שלא מדובר פה בהצבעה שונה לגמרי אלא בעובדה שהיא מצביעה לש"ס כי כך היא רגילה להצביע, זה ממש לא אכפת לי אם ההצבעה שלה תהיה זהה להצבעה שלי או לא".
"בוא נהיה כנים - כשהתחתנתי איתה ידעתי שיש סיכוי שיהיו מנהגים שהיא תביא מבית הוריה שהם יהיו שונים מהמנהגים של ההורים שלי, והסכמתי להתחתן איתה למרות זאת. אני יודע שיש פערים בין העדות ואני חושב שכל עוד וביום יום אנחנו חיים באושר שלא הרבה זוכים לו, לא אכפת לי שהיא תצביע קצת שונה ממני בבחירות, או שתנהג מנהגים מסוימים שלא נהגו בבית הורי", הוא אומר.
• • •
"בהתחלה היו אצלינו לא מעט מריבות על זה", מספר לי יעקב. "אשתי הודיעה לי שהיא לא בטוחה שהיא מצביעה למפלגה שלה הצבענו כל השנים, ובהתחלה ממש כעסתי. הרגשתי שהיא מערערת את היציבות של הבית שלנו, וחותרת מתחת לכל המוסכמות שהיו בבית שלנו כל השנים", הוא משתף בגילוי לב.
"הלכתי לרב שלי, ושאלתי אותו מה לעשות. הרב שלי אמר לי שלדעתו מה שחשוב לאשתי זה להרגיש שיש לה מקום להביע את דעתה, ולהראות שיש לה דעה, ולכן כדאי לי דווקא לומר לה שהיא יכולה להצביע למי שהיא רוצה, ולתת לה את המקום הזה. זה מאד הרגיע אותי כי הבנתי שהיא לא הולכת לשנות את כל הבית שלנו.
"ניגשתי אליה ואמרתי לה: 'אני מכבד את הדעה שלך למרות שהיא שונה מהדעה שלי, ואין לי שום בעיה שתצביעי לכל מפלגה שאת רוצה'. היא התחילה לבכות ואמרה לי שזה בדיוק מה שהיא רצתה לשמוע, והיה חשוב לה לדעת שיש לה את המקום שלה בבית, והיא אמרה לי שאם אבקש ממנה היא תצביע לכל מפלגה שארצה. התעקשתי ואמרתי לה שחשוב לי שהיא תצביע למפלגה שהיא רוצה, ושתרגיש שאכן יש מקום לדעה שלה בבית, ולדעתי זה דווקא שיפר מאד את ה"שלום בית" שלנו".
• • •
"אין סיכוי בחיים שבעלי ואני לא נצביע לאותה המפלגה", אומרת בתוקף אלישבע. "הילדים צריכים להבין שיש לנו בבית 'דעת תורה', ושאנחנו מצביעים למפלגה שהרבנים של הקהילה שלנו הורו עליה, ואין מקום ליותר מדעת תורה אחת", היא אומרת.
"אני לא מבינה את האנשים שמצביעים למפלגות שונות, איזה מסר אתם מצליחים להעביר לילדים שלכם? שאפילו לקבל החלטה כזאת ביחד אתם לא מסוגלים?", היא תוהה ומנפקת תובנה: "אני חושבת שבית שבו כל אחד מההורים מצביע למפלגה אחרת, זה בית שלא יודע להעביר לילדים שלו מסרים אחידים וברורים, ושלא יתפלאו אם הילדים שלהם יחפשו דרכים אחרות".
רבקה, טוענת שהמסר הנכון הוא הפוך בדיוק: "חשוב לי להעביר לילדים שלי מסר שהעולם מורכב. אני לא חושבת שהם צריכים לראות את העולם בשחור ולבן, ואני חושבת שהעובדה שאני ובעלי מצביעים למפלגות שונות, גורמת להם להבין שיש בעולם הזה קונפליקטים, ובזכות זה הם ידעו להכיל מורכבויות.
"אני יודעת שילדים רוצים שההורים תמיד יאמרו ויחשבו בצורה זהה, אבל זה בדיוק התפקיד שלנו כמבוגרים: ללמד אותם לתת מקום למורכבויות, ולראות שהעולם שלנו צבעוני ויש בו מגוון לדעות שונות ומגוונות".
"אז כמובן שלא נצביע למפלגות חילוניות, אבל ביחס למפלגות שבתוך הקונצנזוס הם לומדים שלכל אחד מההורים שלהם יש את הדעה שלו - ושהוא יודע לתת מקום גם לדעה השונה ממנו. ככלל, אני חושבת שילדים שגדלים בסביבה קצת מורכבת יוצאים הרבה יותר עמוקים, ועם יכולת הרבה יותר טובה להכיל את השונה גם כשלא מסכימים איתו", היא מסכמת.
• • •
ולכם ההורים נציע - שבין אם אתם מצביעים לאותה המפלגה ובין אם לא. בין אם אין לכם שאלה למי להצביע ובין אם ההכרעה קשה עבור שניכם: תחשבו על המסר שאתם רוצים להעביר לילדים שלכם, והקפידו שלא להשאיר אותם מבולבלים ועם תחושות לא טובות.
למרות שהילדים הם לא הסיפור פה - אל תשכחו את הזווית של הילדים, והקפידו להעביר להם את המסר החינוכי בצורה שמותאמת ומונגשת לגילם.
הצגת כל התגובות