היה זה לפני כשנה, פגשתי יהודי יקר אשר כך סיפר לי: "אני נשוי זה עשרים ואחת שנה. זכינו ברוך השם בשמונה ילדים מתוקים וחמודים. אני עובד קשה לפרנסתי, יש לי חנות גדולה לא רחוק מביתי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אני פותח אותה בתשע וחצי בבוקר וסוגר בתשע בלילה, כך שאני עובד בדרך כלל ברצף כשתים עשרה שעות ביממה. הגם שיש לי עוזרים בחנותי אבל ידוע מאמר חז"ל שהרוצה לאבד ממונו ישכור פועלים ולא יהיה עימהם, ואני חייב להיות איתם כל היום.
אני חי עם אשתי איכשהו בסדר, לא רבים וגם לא הכי חברים, אבל חיים יחד את החיים. בתקופה האחרונה משהו קרה לאשתי הרגשתי שהיא מתנתקת ממני יותר ויותר, פחות מדברת פחות פונה אליי, בקיצור כמה שפחות מעניין אותה ליצור איתי קשר.
ניסיתי כמה פעמים לדבר איתה על זה, אבל בכל פעם שאני רק חוזר הביתה העיניים נעצמות לי מרוב עייפות כך שאת הפה אני גם ממש בקושי מצליח לפתוח.
כך עבר עוד יום ועוד יום והרגשתי שהנתק ממני רק הולך ומתגבר. היה זה יום אחד לפני כשבוע, לראשונה בהיסטוריה נשארתי בבית בבוקר במקום ללכת לעבודה, ניגשתי לאשתי ושאלתי אותה: 'יש משהו שמפריע לך? נראה שאת כועסת עליי! יש משהו שעשיתי לך, תגידי אני אשמח לשמוע'.
'לא, אין טעם להגיד' היא ענתה, 'זה כבר מאוחר מדי'.
'מה מאוחר?!' נבהלתי, והיא ענתה: 'תירגע, הכול בסדר. פשוט זה משהו שקשור לחיים שלי'.
ניסיתי ללחוץ אותה שוב ושוב: 'מה קרה? תגידי!' ואז לאחר מסע של שכנועים היא אמרה לי בשקט: 'יש משהו שעשית לא טוב, או יותר נכון לא עשית. אתה פשוט לא עשית, במשך עשרים ואחת שנים שאנחנו נשואים, אתה אף פעם לא עשית כלום. כן, עבדת קשה ואתה עדיין עובד קשה לפרנסת הבית.
אבל לבניית הקשר בינינו לא עשית כלום! במשך שנים, בפרט בעשר השנים הראשונות, ובעצם עד היום הזה, ניסיתי ואף ממש דרשתי לקבל ממך יחס. קצת מילים טובות, שנצא יחד לטיול פעם בשבוע, שיהיה לך זמן לשבת איתי לארוחת ערב יחד.
אבל תמיד, ממש ברוב המקרים, היית עסוק ולא פנוי. שלא נדבר על כך שאתה בחיים כמעט לא פנית אליי להגיד לי, למשל: 'בואי אשתי היקרה נצא לסיבוב קצר'.
אמרתי לך כל כך הרבה פעמים ושוב דבר לא קרה, וככל שהשנים עברו רק המשכת לעבוד יותר קשה כך שאפילו המעט שבמעט שהיינו קצת קשורים זה לזה, נמוג ואיננו.
אז אתה שואל אותי מה קרה בתקופה האחרונה? אכן כן, אני מרגישה מנותקת ממך. צר לי שאני אומרת את זה. אני אפילו לא בוכה עכשיו, כי כבר בכיתי מספיק לתוך הכרית!
אני כבר לא מרגישה אליך קשר. מה שמעניין אותך זה רק עסקים. נכון, אכפת לך שיהיה כסף לכל מה שצריך בבית וזה חשוב מאוד, אבל מה עם הנפש שלי?!'
אני הייתי בשוק של החיים, בחיים אשתי לא דיברה אליי ככה. אמרתי לה: 'וואו, לא ידעתי שעד כדי כך את מרגישה, אם את רוצה אני אלך לטפל בעצמי תכף ומייד בדבר הזה'.
'אין כבר צורך', אמרה אשתי, 'אני כבר לא שם. זהו, פספסת את הרכבת'.
בפעם הראשונה מזה הרבה שנים עלו לי דמעות בעיניי וממש התחלתי לבכות, ורק הצלחתי למלמל: 'אשתי היקרה מה קרה לך?!' נבהלתי מאוד מכל הסיטואציה. אז הנה אני אצלך, מרדכי, מה אשתי השתגעה? אולי גיל המעבר?"
"אשתך נורמלית מאוד", אמרתי לו, "והיא עדיין לא הגיעה לגיל הזה. אבל מה שכן קרה לאשתך זה דבר פשוט מאוד הנקרא 'ניתוק רגשי'. זה קורה במערכות יחסים כאשר אחד מבני הזוג נפגע שוב ושוב מבן הזוג השני, וכאשר הוא רואה ומבין שהמצב לא ישתנה אצל השני אז האדם מפתח ניתוק רגשי מהאדם מולו. הנפש עושה את זה כדי לא להיפגע, כדי לא להרגיש את הכאב.
יש כמובן כמה סוגי רמות של ניתוק, יש ניתוק עדין, ויש ניתוק קשה שאז הרבה יותר קשה להחזיר את הניתוק.
זה מאוד פשוט אשתך במשך שנים הייתה כמהה ליחס, שתצא איתה, שתדבר איתה, היא במשך שנים רמזה לך, אמרה לך, ביקשה ממך, התחננה אליך, ואתה כנראה בחוסר מודעות לא שמת לב ולא התייחסת. וכך נוצר הנתק הרגשי אצל אשתך".
האדם שישב מולי היה אדם חכם, והוא כמובן שאל: "יש מה לעשות עם זה?"
"בטוח שיש", עניתי לו, "אבל זה רק אם יש לך סבלנות, ולא סתם סבלנות אלא סבלנות מרובה אתה צריך".
"אני אעשה הכול בשביל אשתי, ובשביל הקשר שלי איתה. היא חשובה לי ואכפת לי ממנה", ענה.
"הדבר הראשון הוא סבלנות, מכיוון שבדרך כלל האדם שחווה ניתוק רגשי מבן הזוג שלו אז הוא באמת לא מעוניין שתשתנה בשבילו, הוא כבר לא שם, זה לא מעניין אותו. הוא כבר לא מאמין לך שתעשה באמת שינוי.
לכן סבלנות היא מילת המפתח, כי אתה צריך לעשות דברים מבלי לקבל בכלל בחזרה! שזה אומר שהשני יתעלם בתחילה ממה שאתה משתדל ועושה בשבילו. אבל אם תמשיך ותעניק הניתוק לאט לאט יישבר. גם אז עדיין צריך סבלנות מרובה, כי אחרי השלב שהאדם מתחיל קצת להישבר מהניתוק הרגשי הוא יעשה לך הרבה טקסי ניסיונות לראות האם אתה באמת עשית שינוי. וזה שלב קשה - דחייה, ואפילו התעלמות מוחלטת ממך.
יכול להיות שאפילו אחרי שהיא קצת נפתחה אליך היא יכולה שוב פעם לחזור לחוסר האמון בך מחשש כזה או אחר, זה ממש תהליך. כמובן חשוב עד מאוד להיזהר במילים מה לומר ובעיקר מה לא לומר כי אתה כל הזמן במבחן, אבל תדע שבסוף יש אור גדול".
אנשים שבן הזוג שלהם מנותק רגשית מהם, זה דבר שמאוד כואב ומאוד שובר. אבל מי שנשאר חזק מנצח. זה גם מאוד תלוי למה בכלל קרא הנתק הרגשי האם בגלל שבן הזוג גם פגע מילולית בבן הזוג שלו שאז יותר קשה להחזיר חזרה, אבל לעולם אין ייאוש ויש רק תקווה, וכל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן.
אותו יהודי שהגיע אליי היה סבלן וגם עקשן ולאחר תהליך של שינוי הוא ברוך השם היום חי חיים מאושרים עם אשתו.
הלוואי שיהיה רק שלום, אהבה ואמונה בעולם.
שבת שלום לכל עם ישראל הקדושים.
לתגובות: machon.rot@gmail.com
הצגת כל התגובות