ורוניקה סקוט, בחורה צעירה מדטרויט שבארצות הברית. החליטה שהיא רוצה למצוא פתרון לבעית מחוסרי דיור וההומלסים שבעירה. (העיר דטרויט מדורגת במקומות הראשונים ברשימת הערים בארצות הברית עם הכי הרבה מחוסרי דיור והומלסים). אז איך היא עשתה זאת? בצורה הטובה והמכובדת ביותר. היא החליטה לפתח מעין מעיל מחומם שהופך בין רגע לשק שינה מחמם, ומי בעצם ייצר אותו? ההומלסים. מה שיספק להם עבודה ופחות שהייה ברחוב.
היא תמיד אהבה לעצב ולהמציא דברים חדשים, ממש עוד כשהיתה סטודנטית. את מוצרה הראשון, היא פיתחה בשיעורי עיצוב באוניברסיטה. היא המציאה מעיל מחמם ביותר שבשניה אחת הופך לשק שינה. היא רצתה לפתח אותו ולייצרו בכמות מסחרית ולחלקו לכל מחוסרי הבתים הנמצאים בעירה. אך מסתבר שזה כלל לא הספיק לה. היא חשבה על פרויקט הרבה יותר גדול. את המעילים האלה יפתחו לא אחר מאשר ההומלסים (לרוב הומלסיות) בכבודם ובעצמם. וכך היא בעצם עוזרת להם בכפולות שתיים. אמנם כל מי שהיא פנתה אליו עם ההצעה, עיקם את אפו ואמר שההומלסיות לא תעבודנה כמו שצריך, ואי אפשר לסמוך עליהן שתנהלנה סדר יום מסודר. אך מסתבר שוורוניקה לא מוותרת על החלומות שלה והיא הוכיחה לכולם אחרת.
וכך, נגד כולם. ללא שום ניסיון קודם בניהול פרוייקט ייצור או החזקת מפעל, היא עשתה זאת. היא שכרה את מחוסרות הדיור שכל-כך הודו על ההזדמנות הזו, ששינתה להן את החיים מהקצה לקצה. ולא רק שהן לא חיסרו שום יום עבודה, הן גם עבדו בחריצות וביעילות. מה שגרם לוורוניקה עוד יותר אושר, להראות לעולם שתמיד יש מקום להזדמנות שניה, אם רק תתן לזה צ׳אנס.
מה שהכי יפה בכל הסיפור הזה, זה שוורוניקה הצעירה נתנה לאותן נשים מחוסרות דיור סוף סוף להרגיש מהיא העצמאות. מה זה לקום בבוקר ולצעוד לעבודה, מה זה לקבל משכורת בסוף החודש וגרמה להן גם לתת משלהן, לחברותיהן שלא זכו לעבוד במקום, אבל כן זכו במעיל המחמם. הנשים האלה הן נשים ששנים לא האמינו בהן, לא סמכו עליהן, הסתכלו עליהן כאל חלק מהמדרכה ברחוב. עכשיו שנתנו להן את ההזדמנות, הן כבר ממשיכות וממריאות מעלה.
מפרוייקט קטן שהחל בייצור מעילים במקלט ביתה, היא הפכה למפעל ענק שבו עובדות כמדי יום אלפי מחוסרות דיור. אל הפרוייקט הצטרפו גם ג׳ולי באנאק, מעצבת אופנה ידועה. ומייגן סטוג׳בסקי, מנהלת פרוייקטים למחוסרי דיור ועמותות ללא רווח.
להפוך להומלס לא עלינו במדינות כגון אלו לא פשוט בכלל. ויש לזה הרבה מאד סיבות של למה זה קורה ולמה זה כלכך נפוץ. חלק מהם אפילו חיו חיים נורמטיבים ככל האדם, עד שחוו נפילה דרסטית ולא הצליחו לקום ממנה על הרגליים. יש כאלה שהתגלגלו לשם מגיל צעיר או מצריכת חומרים מסוכנים לגוף או מתוך חובות גדולים. להתחיל מחדש זה קשה מאד, יכול להיות שזה אפשרי גם אצלם, אך צריכים למצוא את האנשים שיתנו להם את המוטיבציה שתמיד אפשר להתחיל מחדש - רק אם תאמין..
ורוניקה עשתה זאת, היא האמינה בהן והראתה להן את אמונתה "כל אחד יכול לשנות, כל אחד יכול להשתנות, אך לא כל אחד יכול לעשות זאת לבד, רובם צריכים מישהו מבחוץ שיגיד להם שהם שווים את זה, שהם כן יכולים, שהם לא רק עוד חלק מרחוב צדדי וחשוך"..
]]>