צמד המילים "מלחמת תרבות" נשמעות בארצנו בהזדמנויות רבות. המונח מלחמת תרבות, משמש בד"כ תיאור להתנגשות בין שתי צורות חיים, בין שתי אסכולות – דתיות או אפילו פוליטיות.
אלא שלפעמים, כמו במקרה שלנו, שאומרים מלחמת תרבות, הכוונה היא פשוטו כמשמעו - למי התרבות שייכת. עד לאחרונה, היו החרדים מודרים מהכרה ומתקציבי התרבות. על פי ספרי התקציב תרבות ואמנות כמעט ולא קיימים בעולמם של החרדים, הם אינם זכאים לה.
למען הסר ספק, תרבות ואמנות זו שפה שחוצה מגזרים דתות ומגדרים אמנות היא שפת נפש וכלי ביטוי של הנשמה, אמנות היא גם דרך לעבודת הבורא ודרך לפתח שיח בין מגזרי מעצים וערכי. אמנות הינה משאב משמעותי בחברה מתוקנת.
לכבוד חגיגות השבעים להיווסדה של מדינת ישראל, החליטה המדינה להכיר בעובדה כי התרבות שייכת גם לקבוצות המשתייכות לפריפריה החברתית בישראל, כי גם לחברות פריפריאליות וגם לאלו היושבים מחוצה לגבולות תל אביב (ולא רק במובנה הגאוגרפי) מגיעה תרבות שוויונית.
השרה רגב שיצאה ל"מלחמת התרבות" ומכתיבה מדיניות ברורה ומדויקת, השכילה להבין שכשליחת ציבור, זו שאמונה על צרכי כלל האוכלוסייה במדינת ישראל, עליה להעניק יחס שוויוני לכולנו. והשבוע, בהחלטה תקדימית, הובילה מהפך היסטורי כשהכריזה על התקנה החרדית לתמיכה בתרבות, תקנה עליה עמלו היא וצוותה המקצועי זמן רב.
הפעילות שלנו ב'אמנות ואמונה', מוכיחה שאמנות היא גם נחלתו של הציבור החרדי. הביקוש האדיר שיש לנו מקרב קהילת האמניות והאמנים החרדית, בשלל תחומים רחב ומרשים, מוכיח עד כמה היצירה החרדית מבעבעת וקיימת, עמוקה, איכותית ומרהיבה. היא רק זקוקה שיושיטו לה יד כדי לפרוץ החוצה בעוצמה.
כמי שהקימה את מיזם 'אמנות ואמונה' המרכז לאמנויות ברוח יהודית, איגוד אמנים חרדי הפועל למען קידום האמניות והאמנים החרדים, ושוקד יום יום לייצר שינוי מדיניות והכרה באמניות ובאמנים חרדים וביצירתם, כמו גם בציבור החרדי כציבור צורך תרבות ואמנות איכותית - 'תקנת התרבות החרדית' שנחתמה ע"י השרה - הייתה יום חג משמעותי עבורנו.
לטעמנו, זהו יום חג לא רק לחברה החרדית, אלא לחברה הישראלית בכלל. התקנה הזו שמעניקה הכרה לתרבות ולאמנות בעבור הציבור החרדי, הופכת את החברה הישראלית לחברה ראויה וטובה יותר, היא מפתחת דרך לשיח מעצים ערכי וראוי בין המגזרים השונים בחברה הישראלית ומייצרת חוסן חברתי תרבותי ומהותי בעבור כלל האוכלוסייה.
אתמול במעמד השקת התקנה החדשה, הצגתי שתי תמונות. האחת – יצירה אמנותית מרהיבה, איכותית ועכשווית; השנייה – תמונת דיוקן של יהודי חסידי עם שטריימל. מה הקשר ביניהם? פשוט: את היצירה האמנותית המרהיבה צייר היהודי החסידי שהופיע בתמונת הדיוקן. לי זה ברור מאליו, לאחרים היכולת הזו משום מה הפתיעה. הדיסוננס הלכאורי הזה, הוא ליבת העניין.
המהלך של השרה, הוא אמיץ, מתבקש, וללא ספק יירשם על שמה לטובה לשנים רבות קדימה. הגברת הזו, שמרעיפה חיבוק עוטף לכולם, השכילה להבין שהאמנות והתרבות שייכת לכולם. באומץ רב, בלי לחשוש מביקורת ומלעג, היא מבצעת מהלכים חשובים.
תודה לך השרה מירי רגב, על מהלך היסטורי, מהפכני וחדשני, כזה שהיה צריך להתחולל מזמן ומתרחש כאן ועכשיו בזכותך.
מירי רגב – את גם שרת התרבות שלי!
-----
הכותבת: עו"ד עומר ינקלביץ', מייסדת ומנכ"לית של עמותת 'רק התחלנו' המהווה פלטפורמה למיזמים חברתיים, המפעילה את מיזם 'אמנות ואמונה-המרכז לאמנויות ברוח יהודית', 'עלמא - סיוע משפטי לנשים במצוקה' ושורת מיזמיים חברתיים נוספים בציבור החרדי.