בנוגע לצנועה - כשאת עומדת במטבח, זה שבבית האישי שלך, המרחב הפרטי שרק את מכירה בו כל פינה על בוריה, וכל כלי לשם מה הוא נוצר, את פשוט מנותקת מכל מה שהיה ונטו רכונה על סירי הבשר, מתזזת בין התבלינים. וכן, שוטפת להנתאך את הכלים שלכלכת במו ידייך הענוגות.
רגעים של אושר..
היום זה כבר לא מה שהיה פעם, ופעם של היום - יכול להיות גם לפני שנה או שנתיים. שכאשר המילים 'אישה במטבח' היו מאוזכרים כאחד, מיד עולה חמתם ועלבונם של אלו שחסים על כבודה ושיוויונה הטהור של האישה השווה.
אישה היא אישה לכל דבר ועניין, חוץ מהמטבח, הבישולים, הכביסות, והחלפת הטיטולים שממעיטה מערכה השיוויוני.
כך היה פעם.
טוב נו.. התקדמנו מאז, מלפני שנה או שנתיים ואפילו עשור.
היום 'נשים צנועות בבית' זה להיט. אישה שמבשלת, מכבסת מגהצת, ולא מתביישת לומר כי זה רגעי האושר הקסומים שלה.
היא א י ש ה!
ושוב נחזור לצנועה, סתם כתזכורת להמונים - זו שלבושה תמיד בסטייל, מכוסה ומסוגננת. האישה הזו, מעניינת ולא מוחפצת. סוג של נסיכה 'מחופשת' לאלזה, סינדרלה ועוד כל מיני נשים חזקות ומוצלחות מהאגדות הקסומות.
היא א י ש ה!
מה שבטוח שביום שישי 'הלזה' - בין יום האישה, ליום האישה הצנועה במטבח. נחות להן אוזניים מפרג, חלווה, תמרים ושוקולד.. נחות סתם ככה ומחכות שאיזו אישה פשוטה בלי יום מיוחד, תצלוף אותם בצלופן צנוע ורגוע ל'משלוח השנה'.
יום 'האישה הצנועה' שמח!