הסקרנות מצילה חיים / הרב אבי אברהם

(צילום: שאטרסטוק)

השבוע בחתונת בנו של חבר, פגשתי את ישעיהו, ידיד משכבר הימים.

לאחר שהעלנו כמה זיכרונות יפים מתקופת הישיבה קטנה, שואל אותי ישעיהו: "תגיד, מה עם אבא של אריה סילבר גיסך? שמעתי שהוא במצב לא טוב..."

"ומה לך ולו?..." אני מברר

"אה, לא משהו רציני... בסך הכל הוא היה המנהל שלי. אני חייב לו את החיים שלי..."

הוא היה מנהל? אני מופתע, הכרתי אותו בכובע אחר...

"כן, הוא היה מנהל שנה אחת בלבד בחייו. במחשבה לאחור, אולי כל זה היה רק בשבילי..."

לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, נכון? וכך הרווחתי סיפור נוסף:

אני סומך עליך

"הייתי ילד קצת שובב. תקופה ארוכה בתלמוד תורה הייתי מוצא דרך לחמוק משער התלמוד תורה. היתה לי דרך מתוחכמת לצאת. 'זייפתי' פתק לשומר ובו היה כתוב: "נא לשחרר את ישעיהו מהשער", והייתי חותם קבוע בשמו של אחד המלמדים.

בדרך כלל המנהל היה עובר על הפתקים הללו, אלא שבפעם אחת הוא לא הרגיש טוב ואיתרע מזלי שהמלמד שאת חתימתו זייפתי עבר על הפתקים במקומו.

כאשר הוא גילה למרבה הפלא את שמו חתום על פתק השחרור שלי, הוא שלח אותי מיד אחר כבוד לחדר המנהל כדי להיענש.

המנהל, הרב אביגדור סילבר, הביט בפתק ולאחר מכן הביט בי בפנים מתעניינות. "למה זייפת  את הפתק הזה"? הוא שאל ואני שהרגשתי סקרנות אמיתית בשאלתו נפתחתי אליו, סיפרתי לו שהייתי רעב.

הוא חשב לרגע ארוך, ואז אמר לי- ישעיהו, אני סומך עליך.

דבר כזה לא עושים. אבל בגלל שעשית את זה בגלל שאתה רעב, אז אני מרשה לך שתעשה את זה שוב. אבל בשני תנאים:

אחד, אני ממש סומך עליך שאתה תעשה את זה רק במקרה ממש דחוף לך.

ושתיים, בפעם הבאה שאתה כותב פתק כזה במקום הרב'ה, תחתום את החתימה שלי.

ישעיהו, שעוסק כיום בחינוך, הבטיח שמאז הוא עשה את זה רק פעם אחת, כשהיה לו צורך גדול.

אבל את חתימת אישיותו של המנהל, האדם הראשון שנתן בו אמון והתעניין בו בסקרנות אמיתית, הוא לוקח איתו עד היום.

תכונת יסוד

מה התכונה הכי חשובה אצל מטפל?, שאל אותי פעם ידיד שמשמש כפסיכולוג קליני נחשב

ולפני שהספקתי לחשוב, הוא גם ענה את המסקנה שלו: "סקרנות".

אדם שניחן בסקרנות אמיתית יכול להתעניין באמת, להקשיב באמפטיות ולחקור את עולמו של השני.

לפעמים די כבר בכך כדי לעזור ולפעמים רק כך אפשר להתקדם ולהגיע לשלבים מתקדמים יותר.

מסתבר שסקרנות אינה רק תכונה נצרכת למטפל טוב, אלא היא גם תכונת יסוד ל'מנהיגות'.

תיאוריות רבות חקרו ממה מורכבת "מנהיגות" על שלל גווניה והגדרותיה, אך נראה שאת הבסיס לכך ממש נוכל לגלות אולי מדמותו של משה רבנו, רועה ישראל.

מעמד הסנה הוא זה שהפך את משה מרועה אנונימי למושיען של ישראל. יש שראו במעמד זה זעיר אנפין שממצה בריכוזיות את כל תכונות המנהיגות של משה, אישיותו וקומתו.

איך הכל מתחיל?

בשימת לב והתבוננות סקרנית

לפתוח את העיניים

משה רואה סנה בוער שאיננו אוכל, וזה מושך את תשומת ליבו והוא סר בסקרנות מן הדרך כדי לראות.

מדובר בסך הכל בשיח קטן. בוער או לא בוער- מה זה משנה? מה קריטי בזה בכלל? לא מדובר כאן באיזה עץ גדול או יער שעולה בלהבות, בסך הכל קוץ. אבל משה סר לראות.

כל תופעה שונה מן הטבע מושכת את ליבו של משה, עיניו וליבו פתוחים לעולם בצמא וכל דבר מדבר אליו ומשמעותי לו. תכונה זו עצמה גורמת להקב"ה לפנות אליו במעמד זה "וירא ה' כי סר לראות".

התייחסות קטנה לשינוי הטבע מולידה את מי שיוריד לעולם בהמשך את התורה שתשנה את היחס אל הטבע כולו ואל חוקיו ויהיה אחראי גם היסטורית להוביל את שידוד הטבע חסר התקדים שבניסי עשרת המכות ויציאת מצרים.

אותה הסקרנות באה לידי ביטוי אצלו כבר כאשר הוא היה גר בבית פרעה ויצא לראות בשלום אחיו. הוא לא יכול היה שלא לשים לב למצרי שמכה, לא היה יכול להתעלם מלהגיב לכך אקטיבית, מתוך הבנה שיש סיבה לכך שהוא רואה דברים.

הוא מובל. ותכונת הסקרנות הבריאה שבו היא זו שמנחה את חושיו המחודדים בכל תחנה ותחנה בחייו ומובילה אותו לנקוט בכל פעם במעשה המנהיגות הנדרש, מתוך התבוננות ושימת לב, היפך האדישות והטמנת הראש בחול.

אנו נוטים להתייחס לא פעם לסקרנות כמסוכנת. ככזו שיכולה להוביל אותנו למחוזות אסורים או מיותרים. בוודאי שזה גם נכון בחלק מהמקרים.

הפרשה מזמינה אותנו לראות את מידת הסקרנות ככזו שמועילה ומקדמת דווקא, כתכונה נצרכת לחיים, כזו שיכולה לעצב גם מנהיגים או מחנכים ומטפלים טובים במיוחד ולהשתלם בה בעצמנו.

משה הופך להיות לא רק למנהיג, אלא גם ל"מושיען של ישראל", כמי שיכול בזכות הסקרנות שלו לשים לב למתרחש אצל הזולת ולפעול בהתאם.  

כולנו יכולים להיות קצת יותר 'משה'. קצת יותר 'אביגדור', אם רק נגלה בנו סקרנות.

סַקְרָנוּת

לֹא קוֹנִים בְּשׁוּם חֲנוּת

כָּל כָּךְ חָשׁוּב וְלֹא פָּשׁוּט

לְגַלּוֹת הִתְעַנְיְנוּת

לֹא לְאַבֵּד אֶת הַתְּמִימוּת

שֶׁל יֶלֶד קָטָן בַּחֲנוּת

רַק לְהַקְשִׁיב בִּרְצִינוּת

לְקוֹלָהּ שֶׁל סַקְרָנוּת

לע"נ הרב אביגדור סילבר שנלב"ע אמש

הרב אבי אברהם, יועץ ומטפל רגשי, מנהל מרכז קומ"ה לקידום והעצמה

להארות וליצירת קשר: Merkazkuma@gmail.com