הרב חיים עוזר גרודזינסקי נפגש פעם עם הרבי המפורסם של אוסטרובצה, רבי יחיאל מאיר. הרבי מאוסטרובצה היה תלמיד חכם גדול וצדיק מפורסם. עם כל זאת הוא גם היה עניו מאוד. הרב גרודזינסקי ביקש ממנו לשתף אותו בכמה רעיונות תורניים, אבל הרבי התנגד בשקט, באומרו שהוא בדרך, ואין לו יישוב הדעת ואינו ראוי.
הרב גרודזינסקי לחץ עליו: "אומרים שאתה גברא רבה אדם גדול, בטוחני שתוכל להגיד לי משהו". "אדם גדול?" שאל הרבי. "אני אגיד לך מה זה אדם גדול". והוא ציטט את הגמרא במסכת מכות ( כ"ב א') המוכיחה עד כמה גדול הכוח של החכמים.
לפי דברי רבא על פסוק מפרשת השבוע: "כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה כתיב ארבעים ואתו רבנן בצרו חדא" - כמה טיפשים האנשים האלה, שקמים לפני ספר תורה ואינם קמים לפני אדם גדול, שהנה התורה כתבה ארבעים, ובאו החכמים ופחתו אחד.
כלומר, לחכמים יש יותר כח מאשר לתורה עצמה. התורה אומרת בפרשתנו (דברים כ"ה, ג'), שבמקרה של עברה חמורה מגיע לעבריין ארבעים מכות, והחכמים מסבירים את הפסוק ומחליטים, שלעובר העבירה נותנים שלושים ותשע מכות, ולא ארבעים. מכאן, מסיקה הגמרא, שלחכמים יש יותר כח מאשר לתורה עצמה, ולכן מגיע להם כבוד כמו לספר תורה, אם לא יותר.
הרבי פנה לרב גרודזינסקי ושאל אותו שאלה הגיונית: "לא חסרים מקומות בתורה שבהם חכמינו מסבירים את דברי התורה, לא לפי פשט המילים. למשל, חז"ל הורו לנו למקם את התפילין של ראש על שער הראש, ולא בין העיניים, כפי שכתוב בתורה במפורש - "בין עיניכם" - והתפילה של יד מונחת על הזרוע, ולא על היד, כפי שמופיע באופן מילולי בתורה.
למעשה, יש מקרה מאוד דומה לעניין של המכות. התורה מורה לנו לספור חמישים יום, בימים של ספירת העומר, מחג הפסח עד חג השבועות. והנה חכמינו מפרשים את החמישים, כאילו כתוב ארבעים ותשעה. מדוע בגמרא לא ציטטו את המצווה הזאת כדי להוכיח את הכוח של החכמים? האם האפשרות להקדים את החג ביום אחד אינה הוכחה מספיקה להגמוניה של החכמים?"
ואז רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה הסביר: "כוחם של החכמים אינו רק בזה שהם יודעים לדרוש ולפרש פירוש, שלא עולה בקנה אחד עם הפירוש המילולי הפשוט. גדולתם היא ביכולתם לקרוא את התורה שמורה לתת ארבעים מכות, ועל ידי רבבות הוכחות ודיונים הלכתיים הם מצליחים להוריד מכה אחת. גדולתם של החכמים אינה נובעת רק מכוח הסקת המסקנות שלהם.
היכולת הזאת מופיעה בכל התלמוד. הגדולה שלהם היא באפשרות של הפחתה, כלומר להקל ולהפחית אפילו במכה אחת את חייו של יהודי פשוט, גם כשמדובר ביהודי חוטא העומד לקבל מלקות".
וסיים הרבי מאוסטרובצה דבריו לרב גרודזינסקי: "גדולתו של גברא רבה היא היכולת למצוא דרך איך להקל על בני אדם. זהו אדם גדול".
גברא רבה אינו פונקציה של פלפול. רבא אמר את דבריו על המקרה של 39 מלקות, ללמד שגברא רבה הוא מי שמנסה להקל על סבלו של יהודי אחר.
בשבועות הקרובים אנחנו מתכוננים ליום הדין, ומנסים לשפר את מעשינו ולהוסיף זכויות בלימוד תורה, באמירת סליחה ובתפילה. יחד עם זאת, אל לנו לשכוח את החשיבות של להיות גברא רבה, לעזור לאחרים ולהקל עליהם.
התקופה האחרונה של הקורונה השאירה אנשים בבידוד, ללא תמיכה. הריחוק החברתי הרחיק אנשים אחד מהשני. עלינו לנסות להיות גברא רבא - לעזור, להקל ולתמוך אחד בשני.