יהודה ברקן: "במגזר החרדי אין מספיק צרכנים לסרטים"

בתחילת החודש הבא ייצא אל המסכים סרטו החדש והמדובר של השחקן יהודה ברקן - שחזר בתשובה לפני שנים וכעת מככב בסרטים המיועדים לציבור הדתי והחרדי - "סיפורי מעשיות של רבי נחמן", המבוסס על ארבעה סיפורים מפורסמים של רבי נחמן - "האינדיק", האוצר תחת הגשר", "מעשה מביטחון" ו"החכם והתם".

לרגל צאת הסרט יצאנו לפגוש את ברקן ושוחחנו עמו על הסרט החדש, פועלו בשנים האחרונות, תעשיית הקולנוע החרדית, וגם: מהו הסרט בכיכובו האהוב עליו ביותר.

"בראשון לספטמבר יעלה הסרט ב"סינמטק" בתל אביב וזה ייצור אחדות שהרבה זמן לא הייתה כאן - במעוז החילוניות הישראלית יוקרן הסרט החרדי ביותר - "סיפורי מעשיות של רבי נחמן"" אומר ברקן. לדבריו, "הסרט פונה לכל הקהלים. הסרט מוצג בשפה האנגלית בשביל להביא את בשורתו של רבי נחמן לכל העולם". ברקן הוסיף, "הסרט יוקרן רק בבתי קולנוע שלא מציגים סרטים בשבת. את ההפרש נקרין במתנ"סים ברחבי הארץ".

על חייו כיום, כיהודי דתי, אומר ברקן: "ההבדל העיקרי שבתקופה החילונית שלי לא היו לי עוגנים. היום יש לי שלושה עוגנים מרכזיים - שחרית, מנחה וערבית. דבר שני, העבודות שאני עושה, אני משתדל שיהיה בהם ניחוח של אידישקייט". לדבריו, "לא צריך להשתמש בשפה לא צנועה בשביל להביא קהל. סיפור טוב לא צריך כתמים מלוכלכים בשביל להביא קהל, ואני אומר את זה בתור אחד שכבר עשה 26 סרטים".

"בנוסף, אני מופיע בתכנית "מאבא גנוב אל אבינו שבשמים", שם אני מציג מה עשה יהודה ברקן בגלגול הקודם, באופן מצונזר, ומה אני עושה היום. לדוגמה: אם אז עשיתי סרטי מתיחות וצחקתי על אנשים בשעת מבוכה, אז היום אני גם עושה סרטי מתיחות, אבל מצלם אנשים בשעת שמחה".

ברקן חוזר בפנינו על מנטרה אותה אימץ: "היום יש לי מנטרה, גם אם אתה נמצא במצב קשה, תאמץ את המנטרה - "מאכן גיט, מאכט גיט" - דהיינו, לעשות טוב, עושה גם לך טוב. אם אתה תעשה איזה מצווה, תיתן צדקה, תראה את החיוך של זה שמקבל ואומר לך תודה, זה יעשה לך טוב ואתה תשכח את הצרות שלך".

מה הסרט שהכי נהנית בו?

"זו שאלה קשה. זה כמו לשאול אבא ל-26 ילדים מי הילד הכי אהוב עליו. הסרט 'הפייבוריט' שלי, ממנו הבנתי שיהודה ברקן מוכר גם בציבור החרדי והדתי, זה "לופו". זה סרט שהציבור החרדי והדתי אימצו אותו. אני מגיע לאירועים במגזר החרדי ואנשים מיד קוראים לי "לופו" ומקבלים אותי בכבוד. תן לי להיות בריא, תן לי לראות אנשים מחייכים ולקבל ולספוג את האנרגיות, ועד 120 לא תעצור אותי.

בנוגע לרמה הנמוכה יחסית בסרטים החרדיים, ברקן טוען כי הכל עניין של תקציב וכי לא מדובר ברמת משחק ירודה של השחקנים.

"הרמה לא גבוהה כי זה הכל פועל יוצא של כסף. במגזר החרדי אין מספיק צרכנים לסרטים וממילא אין תקציבים מספיקים, לכן הסרטים נעשים בצמצום. מבחינת איכות משחק יש שחקנים חילונים שמשחקים בסרטים החרדים, לכן זו לא הבעיה. הבעיה היא התקציב".

לדבריו, "אם אתה רוצה להראות סצנה של מלך אנגלי אתה צריך לצאת לאנגליה ולצלם טירה בשביל להראות איפה המלך חי. אבל בישראל כשאין תקציב אתה שם איזה פוסטר מאחורי המלך ואומר 'זה הטירה שבה המלך חי', מכיוון שאין תקציב לצאת לאנגליה".

אז אתה בעצם אומר שאין עתיד לתעשיית הקולנוע החרדי.

"אלא אם כן ייווצר מצב שבו הרבנים יבינו שכל הפצת היהדות לא חייבת להיות בהכרח רק בספרים. כמו שהם קיבלו שמהספרים עברו לעיתונים, ומהעיתונים לתחנות הרדיו, לא ירחק היום והם יבינו שגם לבוא ולראות ולשמוע מסרט זה דבר שהוא כשר למהדרין".

לסיום הביע ברקן תקווה ש""כיכר השבת", עליה שמעתי, שתהיה כיכר שתאחד גם את החרדים וגם את החילונים ואת כל עם ישראל. סביב אותה כיכר השבת, שהרעיון המרכזי שכולנו בעזרת השם נשמור את השבת".