קניתם היום במרכול שקית חלב, שמנת או לבן? אתם לא מתארים לעצמכם כמה ביורוקרטיה ובלגן טמונים במוצרים האלה. כידוע, לביורוקרטיה יש נטייה להסתרבל, ולסרבול יש עלויות שכולנו משלמים עליהן ביוקר. אבל פעמים שהביורוקרטיה פשוט מסתרבלת בתוך עצמה ומייצרת אבסורדים. זה מה שקורה כעת במשק החלב בישראל, עקב הסירוב של שר האוצר כחלון להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח.
שר האוצר מסרב לאשר העלאות מחירים, כנראה כי הוא חושש שהעלאת מחירים של מוצרי יסוד תהיה רשומה על שמו. בינתיים, את המחיר משלמות המחלבות, ובהן תנובה, וסופגות הפסדים. כתוצאה מכך, ייצור מוצרי חלב רבים הפך בלתי משתלם. וכעת, שוק החלב נמצא בין הפטיש לכחלון, ותנובה מאיימת להפסיק לייצר גבינות ומוצרים נוספים בפיקוח.
ולמי שלא מכיר את נפלאות שוק החלב בישראל, הנה הסבר קצר. בישראל אסור לייצר חלב, אלא אם כן קיבלתם אישור לכך ממועצת החלב. נניח החלטתם לעבור למושב, לפתוח משק ולגדל פרות, אז דעו לכם שלא תוכלו למכור חלב כל זמן שלא קיבלתם מכסה לכך. מה שנקרא "תכנון" משק החלב, שעליו אמונה מועצת החלב.
עד כמה זה אבסורדי? דמיינו שתקום "מועצת סופרי סת"ם", ובסמכותה הבלעדית תהיה לקבוע מי רשאי להיות סופר ומי לא, כמה מזוזות מותר לסופר לכתוב בחודש, ובאיזה מחיר הוא רשאי למכור אותן. אם ברצונכם להפוך לסופרי סת"ם, לא תוכלו למעשה לכתוב כלום עד שלא תקבלו אישור ממועצת עסקני הסתם. או תחשבו על "מועצת הקוגל הירושלמי", שתקבע למי מותר להכין קוגל, כמה קוגלים מותר לו להכין, ובאיזה מחיר הוא רשאי למכור אותם.
זהו פתח עצום לקומבינות ופויילע-שטיק, אך חמור מכל - זה מביא לחוסר תחרות וחוסר יעילות, ונשאר לכם לנחש מי הם אלו שמשלמים את המחיר. ואכן, מוצרי החלב בישראל יקרים, מאד. החלב בישראל מיוצר באי־יעילות אדירה, ומחירו מהגבוהים בעולם - מחיר ליטר חלב לרפתנים באירופה הוא כ–1.4 שקלים בממוצע, לעומת יותר מ-2 שקלים שמקבלים הרפתנים בישראל. דו"ח של ה-OECD ממליץ לישראל להפסיק את התכנון והפיקוח במשק החלב, וכך להוזיל את המחיר. בדו"ח מוגדר התכנון כ"מס סמוי" על אזרחי ישראל, כיון שאין מס מוגדר על צריכת חלב, אך מחמת התכנון המחירים בפועל הם גבוהים ואף כפולים ממחיר השוק. אלה נפלאות התכנון הכלכלי – יוקר מחיה.
אבל פעמים שהסרבול מביס את עצמו, וכך נוצר מצב ש"מחיר המטרה" של החלב, המחיר אותו משלמות המחלבות לבעלי הרפתות, הועלה ב-20 אגורות, אך מצד שני לא התקבל אישור משר האוצר להעלות את מחיר מוצרי החלב שבפיקוח - חלב נוזלי, חמאה, גבינות קשות, שמנת, אשל, גיל וגבינה לבנה.
לטענת תנובה, כל עליה של אגורה במחיר החלב, עלותו עבורה הוא 9 מיליון שקלים. כלומר, העלאת מחיר המטרה, עולה לתנובה בהוצאה נוספת של 180 מיליון ש"ח. תנובה, שרוכשת 60% מתוצרת החלב בארץ, נושאת כעת בנטל. כדי להתמודד עם ההפסד, היא צריכה להעלות מחיר, אך לצעד כזה היא לא מקבלת אישור משר האוצר. נמצא כי הביורוקרטיה בישראל מכריחה חברה לפעול בהפסדיות. אבסורד.
כפי שגם נכתב בדו"ח של ה-OECD, הפתרון איננו העלאת מחיר כזו או אחרת. הפתרון הוא פשוט להפסיק את התכנון במשק החלב. תכנון שמביא את שוק החלב לכדי אבסורדים מגוחכים, כאשר גם הציבור, גם החברות וגם החקלאים נמצאים מופסדים ממנו בסופו של דבר. את משק החלב יש לשחרר, ולתת לכוחות השוק החופשי לעשות את נפלאותיהם. כשם שחופש המסחר הוכיח את עצמו בכל תחום בו הוא נוסה, הגיע הזמן לנסות זאת גם בשוק החלב.
הצגת כל התגובות