פרק ט"ז: אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה "משכיל" ידידם של הרפורמים או תלמיד חכם ירא ושלם.
הפולמוס על השדים, והקשר למשה קוניץ
כמפורסם, יש מחלוקת בין רבותינו זי"ע על מציאותם של השדים, ואם תמצי לומר שיש שדים, האם הם נמצאים גם בארץ ישראל.
רובם של רבותינו סבורים שיש שדים כפשוטו כפי אגדות חז"ל, לעומת הרמב"ם ותלמידיו שנקטו שמדובר במשלים, ולא כפשוטו כמשמעו.
הפרקים האחרונים בנושא >>
- 'רומי' בארץ ישראל? מורי הדרך שזחלו במעמקי מערותיה
- שמונה שנים אחרי - ה"גאון" התחלף ל"רפורמי"
- ההגדרה של הגרז"נ על משה קוניץ: "מראשוני הרפורמים"
- הוגדר כ"חכם תורני אדיר" - אך הושמט על-ידי חכמי הדורות
הגאון רבי יעקב חיים סופר (ספר הדר יעקב ח"ו עמ' כד), הביא את דברי ספר 'כנסת יחזקאל', בשם הקדמת ה'עץ יוסף' על ה'עין יעקב', שאין השדים נמצאים אלא בבבל. "ולא יוכלו [השדים] להיות באקלים זולתי בבבל ארעא דחשוכא", מתוך הקדמת רבי חנוך זונדל לפירוש 'עץ יוסף,' על 'עין יעקב'.
הגרי"ח סופר הוכיח לדבריו בקונטרס 'כנסת יעקב'[1] כי השדים נמצאים גם בארץ ישראל, ובספר 'הדר יעקב' (עמ' כד) חזר על דבריו וכתב שהטענה ששדים יכולים להיות רק בבבל משום האקלים המיוחד שיש שם, היא נסתרת מדברי חז"ל הקדושים, והוסיף שמקור הדברים הוא ספר 'העוין' שכתב משה קוניץ, ומדובר ב"דברים זרים", וכך דבריו החריפים:
"ועכשיו התבוננתי וראיתי מי יצאו הדברים הזרים הנ"ל, ויראה הרואה וידע דהכותבם לאו דסמכא הוא, וכבר סילקו מבית המדרש קונטרס 'בית רבי' שלו על רבי יהודה הנשיא, שהיה נדפס במשניות כנודע, אחר שנמצאו בו דברים זרים הנוטים וכו', וידועים דברות רבינו הגדול בעל חתם סופר ז"ל כנגדו (הובאו בהגהות מנחם ציון על שם הגדולים ערך זהר)... ולא נחה דעת הגאון מהרי"ש [נתזנון בעל 'שואל ומשיב'] ז"ל עד שהקבילו ודימהו לבעלם הרשע".
בהמשך הגרי"ח סופר משתפיך חמיתיה על בעל 'עץ יוסף' ז"ל שהעתיק וקבע בהקדמתו את דברי משה קוניץ: "ותימה על הרב בעל עץ יוסף ז"ל שבכלל העתיק וקבע בהקדמתו את דבריו של זה האיש (האוביני) אשר ידענו מה היה לו, והוא רעו ואיש בריתו דאח"ר, וילמד עליו רעו, ולא לחינם הלך זרזיר וכו', ולפי הנראה לא ידע הרב בעל עץ יוסף ז"ל – וכמו שעוד חכמים לא ידעו – מי הוא האיש "העוין" הלז, מש שיחו ומה מגמת דבריו, ובקרבו ישים ארבו וכו'".
מי היה ה'עץ יוסף' שציטט את משה קוניץ עליו התמרמר הגרי"ח סופר?!
הגאון רבי חנוך זונדל (נפטר בתאריך ו' בכסלו תר"כ – 1859), היה אחד מחכמי פולין, ועסק בתחום מדרשי האגדה וביאורי התפילה, מחבר הספרים "עץ יוסף" ו"ענף יוסף" ו"יד יוסף".
בפנקס ביאליסטוק עיר מגוריו (שם שימש כדרשן), הובא בשם "זקני ביאליסטוק" שרבי חנוך זונדל "היה נחשב לצדיק ובעל מדרגה".
פירושים רבים על מדרשי חז"ל כמו מדרש רבה, מדרש תנחומא, אגדת בראשית, עין יעקב וסדר עולם כתב רבי חנוך זונדל. על ספריו קיבל המלצות מהגאון רבי יוסף שאול נתנזון רבה של למברג, רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי אריה לייב קצנלבויגן ועוד.
המשך יבוא...
•
[1] בסוף ספר 'כנסת יחזקאל' סי' לט עמ' כב
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות