"בא בנשימה" אלבומו השני של גידי דבוש נשמע כמו אלבום המשך ישיר של אלבומו הקודם והמשובח "הכל ברצון" שיצא לפני כשלוש וחצי שנים.
דבוש שמשמש כמנטור רוחני המשלב בין פסיכולוגיה לבין תורותיו של רבי נחמן מברסלב, ומוביל שיטת סדנאות "שקוף" במרכז "לב הדברים" במבוא חורון, לוקח את הנושאים בהם הוא עוסק ביום יום אל תוך אולפן ההקלטות בשירים שמערבבים בין כתיבה אישית לבין מסרים פסיכולוגיים על החלטות החיים וההתמודדויות עם הפחדים עליהם מדבר דבוש רבות.
לצד אלו כותב דבוש שיר לאשתו (כאן טוב) ושיר לילדיו (שאני בליבך) שחותם את האלבום בקולות צלולים של ילדים כמו גם שני שירי אהבה לתורה ושיר בו הוא מספר על כל שהוא רוצה במותה של הגאווה שלו. לצד כל שיר הוסיף דבוש בעטיפת האלבום הנאה (מלבד תמונת התקריב המזעזעת בשער) קטע קטן מהמקורות, רובם מספריו של רבי נחמן מברסלב שמסביר את ההשראה לכתיבת השיר ואת הרעיון מאחוריו.
באלבומו הראשון חלק מהשירים נכתבו בשיתוף עם הרב ארז משה דורון, אך דרכיהם של השניים נפרדו זה מכבר ואת האלבום החדש כתב דבוש בעצמו.
למרות הדמיון הגדול לאלבומו הקודם יש הבדלים משמעותיים ביניהם. בניגוד לאלבום הקודם שהופק על ידי שמוליק דניאל והגיטריסט עמית יצחק והסאונד שלו היה נקי יותר הפעם בחר דבוש בצחי דרורי מי שמשמש כקלידן של אביתר בנאי שגייס לנגינה גם את מוטי ביקובסקי שגם הוא ניגן רבות עם אביתר. העבודה של דרורי טובה אם כי כאמור הצליל "שקוף" פחות.
שינוי משמעותי נוסף באלבום הוא כניסתם של כלים אתניים לעיבודים דוגמת הקמנצ'ה הנפלא של יגל הרוש, שבשיטתיות חודר לאלבומים רבים של מוזיקה יהודית שמקבלים לחיקם את הכלי הפרסי העתיק על קולו הנפלא כמין כינור צרוד מעט אל חודר ללב ומרטיט אותו. אורח אתני נוסף הוא הקפוז והעוד של אביב בכר שמעניקים לרוק של דבוש גוון נוסף.
באלבום מתארחים עוד מוזיקאים מהשורה הראשונה ביניהם הפסנתרן מהמרגשים והמוכשרים שיש ומעבד ומפיק מעולה, עדי רנרט למענו ויתר דבוש שהוא פסנתרן בעצמו על עמדת הקלידן. עוד מנגנן באלבום נגן הבס והמפיק והמוזיקאי פיטר רוט שניהם ניגנו ועיבדו את אלבומיהם של מיטב היוצרים במוזיקה הישראלית.
דרורי הוסיף גוונים נוספים למוזיקה של דבוש דוגמת הרגאיי בשיר "צריך אהבה" או העיבוד ה"ביטלסי" לשיר "בלעדיך" והעיבוד הסמי אלקטרוני בשיר "מקום בתוך ההרגשה".
משהו בקולו של דבוש נשמע רגוע גם כשהוא עולה גבוה כאילו הוא מתעלם מכללי הרוקנרול המוכרים ומוותר על הצרידות ועל ללחוץ בקולו. בשיר "תורה זה לאהוב", שיר אהבה לתורה במקצב רוק סוער הוא שומר על הרוך בקולו בצורה מורגשת בניגוד לגיטרות המנסרות.
שיריו של דבוש דורשים האזנה לצד חוברת המילים אחרת המסר והרעיון יכולים ללכת לאיבוד וחבל כי ניכר שהושקע בהן חשיבה רבה ועמקות. המוזיקה המצוינת משרתת את המילים היטב ומעניקה להם רובד נוסף.
מהשמיעה הראשונה של האלבום ידעתי שבדומה לאלבומו הראשון של דבוש גם "בא בנשימה" הולך לשבת הרבה זמן בתוך המערכת שלי כי בהחלט מדובר באמן איכותי ומעניין שיודע לקחת את היצירה שלו לאוזנם של המאזינים ולהגיע לליבם. ממליץ בחום.
הצגת כל התגובות