רה"מ נתניהו ב'מרכז הרב': "ירושלים - בירת העם היהודי בלבד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף אמש (ראשון) בעצרת 48 שנים לאיחוד ירושלים בישיבת 'מרכז הרב' והצהיר כי ירולשים היא בירת העם היהודי בלבד ולא של עם אחר.

בנאומו אמר ראש הממשלה: "ידידים יקרים מהארץ ומחוץ לארץ, כל כך הרבה שנים, ותלמידי הישיבה, אני נרגש מאוד, אני שומע אתכם שרים בעוצמה כזאת "עם ישראל חי", והנה שני תאריכים צמודים זה לזה. לפני ימים אחדים ציינו שבעים שנה לניצחון על גרמניה הנאצית, שם הצטופפו ילדים יהודים עם הפנים שלכם ואיש לא ידע אז אם עם ישראל חי, אבל כנסו כאן, ביום הזה, במדינת ישראל, בארץ ישראל, בבירת ישראל, ותראו שמציון תצא תורה. מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ועם ישראל חי, ועוד איך הוא חי.

"לפני 48 שנה ראו עינינו נפלאות, נפלאות שאת גדולתן לא ניתן לבטא בלשון רגילה. אנחנו זקוקים ללשון המקרא נוכח ההתפעמות של הלבבות על השיבה לירושלים העתיקה, לכותל המערבי, לנחלת אבות. זה החזיר אותנו בבת אחת לימי הזוהר של עם ישראל. זו הייתה דרמה בממדים תנ"כיים, ולכן רק המלים הנשגבות בספר הספרים משקפות במדויק את תחושתנו: "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו", ואני שוב אומר: חוברה לה יחדיו ולא תחולק עוד.

"באותם ימים, ראש הישיבה הנפלאה הזאת, "מרכז הרב", הרב צבי יהודה קוק זכרונו לברכה, זכה להיות בין הראשונים שהגיעו לכותל המערבי, והוא תמצת את הלך הרוח הלאומי במשפט קצר אחד: "שבנו הביתה, ומכאן לא נזוז!". הרב צבי יהודה זכה למה שלא זכה לו, לצערנו, אביו המנוח - מייסד הישיבה המפוארת הזאת, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה. הרב הלך לעולמו ל"ב שנים קודם לכן. אמנם הוא לא היה בין החיים בזמן מלחמת ששת הימים, אבל נשמתו, תורתו, הרוח המיוחדת שפיעמה בו - כל אלה קיבלו משנה חיים ומשנה תוקף באותן שעות שיא של מלחמת מגן ותשועה.

"הרב קוק היה אחד, יחיד ומיוחד. לא היה מי שניחן כמוהו בראייה רחבה, חובקת כל, חודרת לעומקם של דברים, והוא ביקש למזג במפעל התחייה הלאומי שלנו את החול והקודש, החומר והרוח, הישגי הציונות ותורת ישראל. היה לו כוח מנהיגות מיוחדת, מאחדת. הוא מצא שפה משותפת עם גדולי התורה וגם עם חלוצי המושבות שאת תרומתם לבניית ארצנו הוא הוקיר מאוד.

"אולי אתם יודעים, חלק מכם בוודאי יודע זאת, שבין הרב קוק לבין סבי הרב נתן מיליקובסקי נתניהו זיכרונו לברכה, הייתה הערכה הדדית עמוקה מאוד.

"סבי ראה ברב קוק את אחד ממורי הדור הגדולים שיש להם השפעה אדירה על נפש העם וגם על נפש האדם. הרב מצדו, ידע שסבי עושה נפשות בנאומיו לציונות, לאהבת הארץ. הוא אמר עליו: הוא לא פרש מן התורה, גם כשהיה טבוע כולו בעסקנות ציבורית, לבו ונפשו היו נתונים לה תמיד. כך הוא הספיד את סבי, שנפטר לפני 80 שנה, חצי שנה לפני הרב קוק.

"היה עוד דבר בולט שקשר וקישר ביניהם והוא ראיית המקום המרכזי שתופסת ירושלים בחיי עמנו. סבי הושפע רבות מהתייחסותו של הרב קוק לעם ישראל. הרב ראה את עמנו כגור אריה יהודה, שניעור מתרדמה ארוכה ושב לארצו. הוא הבהיר שמטרתנו איננה רק להשתחרר משלטון זרים, אלא לזכות בחירות רוחנית שתעצים את נשמת האומה. והמקום שנשמת העם מתגלית בו יותר מכל הוא ירושלים.

"מימי התנ"ך ועד היום, ירושלים היא יסוד קיומנו. לאחר מלחמת ששת הימים היינו עדים להתעוררות ציונית בקרב יהודי ברית המועצות, מעבר למסך הברזל, במידה רבה בזכות ירושלים, ההד העצום שהגיע מכאן. הנה היום השתתפתי בטקס זיכרון מאוד מרגש ליוצאי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, 4,000 נפש. הם יצאו באלפיהם למסע רגלי מסוכן וקשה, והיה להם יעד אחד ברור - ירושלים. יהודים במהלך הדורות התפללו: "לשנה הבאה בירושלים". עכשיו בגבעת התחמושת ציטטתי מדברי הנביא ישעיהו, שניבא כאן בירושלים, אמרתי: "יש כאלה מבין אויבינו שאומרים שאנחנו נטע זר", אנחנו נטע זר, שמעתם? הנביא ישעיהו והמלך דוד היו פה לפני 3,000 שנים, הם ניבאו כאן, מלכו כאן. נלחמנו, נאחזנו בעיר הזאת עד ימי המכבים ואחרי כן גם כן, ודור דור, דור דור יהודים חלמו לשנה [הבאה] בירושלים. איננו נטע זר, זאת ארצנו, זאת עירנו - כך היה וכך יהיה.

"על כן לא סתם, לא סתם יש הסכמה לאומית רחבה, שירושלים תישאר שלמה ומאוחדת תחת ריבונות ישראל כבירת הנצח שלנו. זאת התשובה הברורה והחותכת לאויבינו שמסרבים להכיר בזכות קיומנו ובזכותנו לבירתנו. אני יודע למה הם מתנגדים כל כך, כי הם מבינים שאחיזתה של ישראל בירושלים, היא הוכחה לעומק שורשינו ולצדקת זכויותינו בארץ. ואנחנו אומרים להם: לא נחלק את הלב שלנו, לא נמסור חלקים ממנו לזרים. משום כך, הם נלחמים בנו, הם מנסים לפגוע בנו בכל דרך. לכן בשנה האחרונה עברנו שנה קשה בירושלים, פיגועי דריסה שגדעו חיים זכים, טבח נוראי במתפללי בית הכנסת שהשכימו לתפילת שחרית, דקירות בסכינים, מעשי טרור נוספים. אנחנו נחושים לרדוף אחר המפגעים, אנחנו נחושים לעמוד מול כל מבקשי רעתנו כחומה בצורה, כחומת ירושלים.

"בד בבד, יש לנו עוד תשובה ניצחת: אנחנו ממשיכים כל הזמן לבנות את ירושלים, לפתח אותה, לסלול אליה נתיבי תחבורה חדשים, להפוך אותה למרכז תוסס של יהדות, מדע, רפואה, טכנולוגיה, חינוך ותרבות. מדע - כי מציון תצא תורה, אבל מציון כמובן תצא גם תוכנה. זה הולך יחד, הולך יחד, הלב שלנו, המוח שלנו, זה כוח עצום והוא מתחיל כאן. הוא התחיל כאן, הוא נמשך כאן, הוא יהיה כאן לנצח. אויבינו מבינים היטב מהיכן אנחנו שואבים את העוז והכוח להגן על מדינתנו ועל בירתנו, ולכן, מכובדיי וידידיי, חבריי, כראש הממשלה, אני מתחייב שנוסיף לשמור על ירושלים, נמשיך לפתח את ירושלים של מטה ולנהוג כוחות מירושלים של מעלה, מהאמונה, מהלימוד, מהתורה וכל אוצרות הרוח של עמנו. אתם עושים זאת בצורה נפלאה.

"'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים', אומר משורר תהילים. חג שמח לכם, חג שמח לירושלים ולכל אוהביה, חג שמח לעם ישראל".