מ2012 עד 2016 התעשרה קופת המדינה מקנסות תעבורה בכ-900 מיליון, לא כולל הכנסות מדוחות חניה, מהם נהנות הרשויות המקומיות. כך עולה מנתונים של מרכז המחקר של הכנסת. זרם הקנסות השנתי שמר על יציבות יחסית לאורך השנים, אך בשנת 2017 חלה עלייה דו-ספרתית.
מבין כל דוחות התעבורה עולה כי העבירה עליה קיבלו הכי הרבה קנסות מבחינה מספרית היא עבירת חניה, עם כ-22.4% מכלל הדוחות עם קרוב ל-140 אלף דוחות. חשוב לציין כי דוחות החניה העירוניים אינם נכללים בפירוט של הכנסות המדינה מקנסות תעבורה, והם לבדם מכניסים לקופות העיריות 350-400 מיליון שקל בשנה. את המקום השני ברשימת הסיבות לדוח, תופסת עבירת המהירות המופרזת - עם קרוב ל-100 אלף דוחות ב-2016 ונתח של 16% מכלל הדוחות.
הפרט המעניין במחקר הוא שעל עבירות התעבורה החמורות, להן מיוחס חלק גדול מתאונות הדרכים בישראל, ניתנת רק כמות מזערית של דוחות. כך, למשל, מתוך כ-574 אלף דוחות בגין עבירות תנועה שניתנו בשנת 2016 רק 2.1% היו על "נהיגה בחוסר זהירות", 1.4% מהדוחות היו על "פניה לא נכונה", 1.3% בלבד מהדוחות היו על עקיפה שלא כחוק ו-0.2% מהדוחות בלבד היו על אי מתן זכות קדימה לרכב.
שנת 2018 צפויה להביא איתה זינוק משמעותי בהיקף הדוחות וההכנסות בסעיף התעבורה, זאת מאחר ובשנה שעברה אישרה הכנסת להעלות את הקנסות על מספר עבירות ובחוק ההסדרים החדש, שצפוי להתקבל מקרוב, תורחב משמעותית האפשרות של רשויות מקומיות להנפיק דוחות על עבירות תעבורה שמבוצעות בתחומן, וזאת בין השאר באמצעות מצלמות וציוד מתקדם שיתגבר את האכיפה הקיימת.
בנוסף בוחנת כיום המשטרה להוריד את סף מהירות האכיפה במצלמות המהירות האוטומטיות. כיום החריגה המזכה את הנהג בדו"ח עומדת על 11 קמ"ש,דבר שצפוי להיות מונמך לכ-8 קמ"ש. כך, בדרך שמותר לנהוג בה עד 50 קמ"ש, נהג שייסע 59 קמ"ש לא יקבל היום דוח. לאחר השינוי, עם זאת, הנהג צפוי לקבל קנס של כ-250 שקל, ללא נקודות.