מחקר חדש פורסם בימים אלו על הבן איש חי זי"ע, אחד מגדולי הפוסקים בעולם היהודי. המחקר ניתח קטעים מכתביו וטוען כי המחבר היה בקיא עצום בתורת הנאום וקשר עם הציבור.
החוקר הוא מיכאל גרוס, מרצה לפרשנות התורה בקמפוס מכללת אורות. הוא הציג אתמול את הנתונים שגילה בפני באי כנס תקשורת ויהדות שהתקיים במכללה.
לדבריו "בתוך כתביו של הבן איש חי נמצאים הנחיות בדבר האופן בו רבנים צריכים לפנות ולהשפיע על קהל עדת ישראל. הוא אינו מתייחס רק לתכנים אלא גם לחשיבות הגדולה של צורת התקשורת בין הרב לקהילתו. למרות הפערים הגדולים בין תקופתו לזמננו, נדמה שאפשר ללמוד ממנו מודעות לתקשורת ככלי להנחלת תורה וערכים בצד עקרונות מעשיים".
בהרצאתו הציג גרוס קטעים מספרי הבן איש חי, מהם עולה מודעותו לציבור ולכלל, באופן יוצא דופן ומיוחד.
"הרב מתאר בכתביו את קהל השומעים ומתברר שהוא מקפיד לערוך חלוקה בין קהל ההמונים ואופן הדיבור איתו לבין קהל הדרשנים ותלמידי החכמים להם הוא מפזר בתוך דרשותיו קטעים מורכבים ועמוקים יותר. הבן איש חי מספר שהיה רוצה לדרוש דברי הלכה אבל הוא יודע את מגבלות ההאזנה של שומעיו ולכן הוא מדבר דברי אגדה ולתוכם הוא מכניס קטעי הלכה. זה מה שהוא בעצם עושה גם בספרו המפורסם ´בן איש חי´, ספר שהתקבל מאוד בקהילות הספרדים בגלל האופן המיוחד הזה שבו הוא תיאר את הדברים", אומר גרוס.
גרוס מזכיר ציטטות שאותן מזכיר הבן איש חי עצמו מתוך דברי רבי מאיר שקובע כי יש לחלק את הדרשה לשליש הלכה שליש אגדה ושליש משלים. "על דברים אלה מוסיף רבי יוסף חיים וקובע כי גם כאן מן הסתם לא מדובר בשליש של ממש והדברים תלויים בקהל השומעים. יש להתחשב ביכולת הקהל".
ערך מיוחד מקדיש הבן איש חי לפרסום דברי תורה תוך קביעה שמצווה על כל מי שיש בידו חידושים לפרסמם ברבים.