שמיימי 

"היכולת להשתחרר מפחדים בעת מלחמה": טור האמונה שנכתב לפני שבועיים

"בזמן מלחמה, כשאדם מזהה איום מוחשי ומתעורר פחד בליבו מהסכנה האמיתית, יש לו בחירה – האם לחשוב על אותו איום או להימנע ממחשבה עליו": טורו השבועי של הרב יצחק ערד בעיתון 'כפר חב"ד', המתפרסם הבוקר בגיליון שבת בראשית, נכתב לפני שבועיים וכולו עוסק, באופן מפתיע באמונה בשעת המלחמה. 'כיכר השבת' מגיש את הטור המלא 

הרב יצחק ערד | כיכר השבת |

מדורו השבועי של הרב יצחק ערד, מחשובי המרצים והוגי הדעות החסידיים בחסידות חב"ד, המתפרסם בעיתון 'כפר חב"ד' של שבת בראשית, נכתב באופן שמיימי שבועיים לפני המלחמה ושובץ לגיליון. בעת כתיבת השורות, ערב חג הסוכות, איש לא האמין כמה הטור יהפוך היום לרלוונטי מתמיד. 'כיכר השבת' מגיש את הטור המלא:

***

אחד התנאים המוכרחים לעבודת ה' מתוך שמחה, היא היכולת להשתחרר מפחדים.

כך עולה גם ממכתב מעניין של הצמח צדק לאדם שהיה שרוי בפחדים. במכתב (שהובא גם בספר התולדות שלו עמ' 218) נותן לו הצ"צ הדרכה כיצד יוכל לשמח את עצמו ולהתגבר על הפחד.

מעבר לכלים המעשיים שמובאים במכתב, יש בו גם הסבר רחב ועמוק על השפעת המחשבה על רגש הפחד בפרט, ועל רגשות בכלל.

לא למורך לב

הצמח צדק פותח את המכתב במילים הבאות:

"על דבר מבוקשו נידון המורך לב כו', הגם על חנם ממש, לא מנעתי מלכתוב בזה אשר עם לבבי. ודאי שיש לבקש מה' על שמחת הנפש, כמאמר שמח נפש עבדך, וכן והסר ממנו יגון ואנחה כו'. עם כל זה יש גם כן פחד שהאדם גורם לעצמו, והבחירה ורשות נתונה לו למנוע עצמו ממנו."

עיקרון זה של הרבי הצמח צדק הוא מאבני היסוד בהסתכלות על עולם הרגשות שלנו.

לכאורה הפחד נובע מאירועים ונתונים אובייקטיביים, כגון בעיות בריאות או פרנסה וכדומה, ועם זאת בסופו של דבר הגורם שמעורר את הפחד הוא האדם עצמו: הבחירה כיצד ינהל את הרגשות שלו – בידיו, והוא יכול לבחור לצאת מהפחד ולתקן את החוויות הרגשיות שלו.

בהמשך המכתב מוכיח הצ"צ עיקרון זה מכך שבתורה יש ציווי מפורש שלא לפחד בזמן מלחמה.

פחד במלחמה הוא אמיתי. ללוחמים בשדה הקרב נשקפת סכנה קיומית – ולכאורה מה טבעי יותר מן הפחד?! ובכל זאת, התורה אוסרת לפחד בזמן מלחמה.

אך מאחר שמדובר בציווי של התורה, הרי בהכרח שההימנעות מהפחד תלויה בבחירתו, שהרי כל מצווה שהאדם הצטווה, מבוססת על כך שבידו לבחור ולקיימה.

ההסבר לכך, על פי המובא בתניא, שביכולת האדם לשלוט על שלושת לבושיו – המחשבה דיבור ומעשה. ובהם הבחירה והרשות נתונה לחשוב ולדבר ולעשות כרצונו במוחו.

גם כאשר האדם מוצף בחוויה של פחד בלב בשל הסיטואציה מפחידה שהוא נתון בה, כמו למשל מלחמה, הוא יכול לסלק את הפחד, אומנם לא ישירות מהלב אלא מהלבושים – המחשבה, הדיבור והמעשה.

הוא מסוגל לא לעשות מעשים ופעולות שמבטאים פחד, לא לדבר דיבורים של פחד ואפילו לא לחשוב מחשבות מפחידות.

עיקר הסילוק ייעשה בהחלטה חזקה שיקבל עליו שלא לחשוב או לדבר בעניין הפחד כלל, אלא להתמקד בחשיבת מחשבות הפוכות, המרגיעות את האדם ומעצימות בו אמונה וביטחון מול הפחד, וגם לבטאן בדיבורו.

על פי הסבר זה מתרץ הצ"צ, את השאלה האמורה: איך ייתכן שהתורה מצווה שלא לפחד במלחמה. כוונת הציווי היא שלא לחשוב על הפחד, שהרי המחשבה היא אחד מלבושי הנפש, והיא בשליטתו של האדם.

גם בזמן מלחמה, כשאדם מזהה איום מוחשי ומתעורר פחד בליבו מהסכנה האמיתית, יש לו בחירה – האם לחשוב על אותו איום או להימנע ממחשבה עליו.

המחשבות על הפחד הן שמזינות את הפחד ומעצימות אותו. אם האדם מודע שהחשיבה על הפחד היא איסור ויימנע ממחשבות כאלה ויתאמץ ויתעמק במחשבות אחרות – על ייעודו ותפקידו להילחם ולנצח במלחמה, ועל הליווי והשמירה שה' מעניק לו – גם הפחד שבלב יתבטל ממילא.

הצ"צ מציין שם, שגם אם הפחד לא יתבטל לחלוטין, מכל מקום הוא יהפוך להיות פחות אקטיבי פחות ומורגש, בבחינת 'שינה' ועד שיתבטל לגמרי. זו משמעות הציווי "אל ירך לבבכם".

הרמב"ם שניצח במלחמות

באחד מכתבי העת שראו אור בשנים האחרונות, התפרסמה כתבה שכותרתה: "הרמב"ם שניצח את המלחמות". בכתבה זו הובאו סיפורים וסיטואציות מקרבות שונים במלחמות ישראל. חיילים סיפרו איך דברי הרמב"ם שנחרתו בזיכרונם הצילו את חייהם.

לדוגמה, אחד החיילים סיפר שהוא וחבריו היו מול הטנקים הסוריים. לפתע הוא הבחין בקנה של טנק סורי המכוון בדיוק לטנק שלהם. ברגע הזיהוי היה עליו לתת פקודה לירות לעבר אותו טנק, אך הוא קיבל הלם: בעיני רוחו הוא ראה את הטנק שלהם 'נדלק' ואת כל שיבוא בעקבות הפגיעה הישירה, ואחז בו שיתוק.

באותו רגע הוא נזכר ברמב"ם שהם למדו לפני הקרב, על האיסור לפחד במלחמה. בהבזק של שנייה, עלתה במוחו מחשבה ברורה: "אסור לפחד". הוא התעשת, מילא את תפקידו, וב"ה הם ניצלו.

חוויה כגון זו איננה מתרחשת רק בשדה הקרב. היא יכולה לקרות לאימא שרואה שלבן שלה נתקע לו משהו בגרון, ונתקפת הלם, ובמקום לתפקד ולעשות לתפקד ולעשות מה שנדרש באותו רגע – לטפל בילד (אם היא יודעת), להתקשר למוקדי ההצלה ולהזעיק עזרה – היא מתחילה לצרוח ומאבדת את העשתונות.

הפחד במצבים כאלו טבעי, אבל הוא הדבר הגרוע ביותר, כי הוא משתק את האדם ומונע ממנו לתפקד כהלכה.

עלינו לזכור שהבחירה גם במחשבות היא בידינו. אנו יכולים להסיט את המחשבה מהדבר המאיים והמפחיד ולהתמקד במה שנדרש מאיתנו לעשות באותו רגע.

להיעמד נכון לשנה החדשה

מכאן אנו למדים שלהיות רגועים ולעבוד את ה' מתוך שמחה, תלוי במידה רבה - בידינו.

"כשם שאדם מעמיד עצמו בשבת בראשית – כך הוא יעמוד כל השנה". בידיו של האדם הבחירה: האם ייתן למחשבות האוטומטיות שבו להתגבר, או שיכוון את עצמו למחשבות של שמחה וביטחון בה'.

לא די שחשנו כך ברגעי ההתעלות של חגי תשרי. צריך להשתדל להעמיד עצמנו ברגש זה – בכוחה של שבת בראשית – במשך כל השנה. כך השנה כולה תהא מרוממת, שנה של שמחה וביטחון בה'.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר