אחת הטרדות שסוחטות את נפש שלנו, הן המחשבות על הטעויות שעשינו בעבר.
'איך נפלתי בעבירה הזו? איך פספסתי את ההזדמנות לקנות את הדירה הזו? איך איבדתי בידיים את הזוגיות שהייתה לי? למה לא יצרתי קשר טוב יותר כשהילדים היו קטנים - עכשיו הכול אבוד'.
זו סחיטה רגשית שגורמת לנו להתאכזב מעצמנו, מייאשת אותנו, ומרוקנת אותנו מכל הכוחות שבנפש, אבל מצד שני ברור לנו שכדי לתקן את עצמנו ולהתקדם גבוה יותר אנחנו מוכרחים לערוך חשבון נפש.
איך עורכים חשבון נפש מרומם ולא מייאש? כיצד חושבים על העבר שלנו בלי להישבר? ואיך ממשיכים קדימה למרות הטעויות הכבדות שעשינו בעבר?
זה עומק הסיפור של שבירת לוחות הברית ידי משה רבנו בפרשת בעקבות חטא העגל. במבט ראשון המעשה הזה תמוה ומוזר - איך ייתכן לשבור דבר קדוש כל כך במה שנראה ככעס בלתי נשלט?!
אלא שבשבירת הלוחות מלמד אותנו משה רבנו את הנוסחה כיצד הופכים עבר כואב ועצוב למשהו חדש וגבוה יותר בחיים.
המסר העמוק הזה זיכה את משה לשבח גדול מצד בורא עולם שאמר לו: "יישר כחך ששיברת". עד כדי כך שהקב"ה מבקש לאסוף את שברי הלוחות ולהניחם בארון הקודש שבקודש הקודשים. השברים שבחיינו הם הבסיס לגילוי קודש הקודשים בנפש שלנו.
אם נעמיק במה שעבר בראשו של משה רבנו ברגעים כואבים אלו, נוכל להשתחרר מהלקאה עצמית מיותרת ולקבל לוחות חדשים לארון הקודש שבתוך הנפש הקדושה שלנו.