בשעות הבוקר המוקדמות, מעבר הגבול המנומנם במחוז ואן שבמזרח טורקיה מתמלא בדמויות שאינן מחפשות מקלט מדיני, אלא משהו הרב יותר פשוט: חיבור לאינטרנט. מאז ה-8 בינואר, בעיצומו של דיכוי ממשלתי אלים נגד מחאות המונים, שירותי האינטרנט באיראן חסומים כמעט לחלוטין. עבור רבים, המשמעות היא לא רק שתיקה כפויה, אלא אובדן פרנסה ועתיד.
האיראנים, המורשים להיכנס לטורקיה ללא ויזה, יוצאים ל"גיחות קצרות" אל מעבר לגבול. חלקם מממנים את המסע היקר באמצעות מכירת סיגריות ותה, מוצרים זולים באיראן שנמכרים ברווח בטורקיה.
כמה מהם התראיינו לסוכנות הידיעות AP - בין הממתינים בתור הוא סמי רנג'בר מטהרן, העוסק במסחר אלקטרוני. "העבודה שלי תלויה באינטרנט," הוא מספר לאחר ששהה ארבעה ימים בוואן רק כדי להשלים פערים עסקיים. "אם האינטרנט לא יוחזר, נאלץ לצאת שוב ושוב למדינות שכנות".
עלי, בן 37, הגיע עם אחיו שזקוק היה לרשת כדי להגיש מועמדות לאוניברסיטאות בחו"ל. "רבים מחברינו נעצרו או נהרגו," הוא אומר בכאב, כשהוא מתייחס לדיכוי שגבה, לפי הדיווחים, את חייהם של לפחות 3,095 בני אדם.
למרות הדיווחים על כך ששירות האינטרנט הלווייני של אילון מאסק (Starlink) שימש כלי חשוב לעקיפת החסימות והפסקות האינטרנט במדינה, הכוחות האיראניים ממשיכים לנסות באופן מתמשך לשבש וליירט את האות. השלטונות מפעילים מערכות שטח לשיבוש אותות לוויין, כוללים שימוש ב-GPS מזויף ובאמצעי “jamming” כדי לפגוע בחיבורי Starlink ולמנוע מהם להתחבר ללויינים בשמיים.
בנוסף לכך, המשטר האיראני הכריז על איסור מוחלט על שימוש בציוד Starlink בתוך המדינה והחזקה או שימוש בציוד כזה מוגדר כעבירה חמורה. לפי דיווחים, עבירות הקשורות לשימוש ב-Starlink יכולות להיחשב כמעשה ריגול, עם עונשי מאסר כבדים ואף עונשי מוות במקרים שהמשטרה מייחסת להם “פעילות עוינת” או “ריגול”.
אך בעוד האזרחים נאבקים על כל פיסת מידע, פעילים למען זכויות דיגיטליות מתריעים מפני תרחיש אימים: "פיצול קבוע" מהאינטרנט העולמי. על פי דיווחים, המשטר מתכנן להפוך את הגישה לרשת הגלובלית ל"פריבילגיה ממשלתית" שתינתן רק לאנשים שעברו בדיקה ביטחונית קפדנית.
לפי אמיר רשידי, ראש ארגון Filterwatch, התוכנית האיראנית מתגבשת כבר 16 שנים ומטרתה לבסס שליטה מוחלטת. על פי התוכנית, הציבור הרחב יוגבל ל"אינטרנט לאומי" – רשת מקומית מנותקת מהעולם החיצון. מקורבים למשטר או בעלי אישורים מיוחדים יקבלו גישה לגרסה מסוננת של הרשת העולמית. הטכנולוגיה: בסיוע ציוד מתקדם מסין, המשטר מסוגל לנטר משתמשים ולחסום שירותי VPN ופרוטוקולים בינלאומיים.
גורמים רשמיים באיראן כבר רמזו כי הגישה החופשית לא תחזור גם לאחר מרץ 2026. המעבר ל"אינטרנט לאומי" יאפשר רק שימוש באפליקציות שאושרו על ידי המשטר להעברת הודעות, ניווט וסטרימינג.
"הרעיון של נתק קבוע הוא מוחשי ומבעית," אומר בכיר לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית, המזהיר מפני מחיר כלכלי ותרבותי עצום. בעוד המשטר נראה מרוצה מהיכולת לשלוט במצב דרך החשכה דיגיטלית, האיראנים על הגבול נותרים עם תחושות מעורבות. "אנחנו תחת דיקטטורה," אומר עלי לפני שהוא חוזר לטהרן, "אבל אנחנו חייבים לחזור כי המשפחות והעבודות שלנו שם".
השקט המתוח ששורר כעת באיראן עלול להיות רק הקדמה לעידן חדש, שבו המדינה כולה הופכת לכלא דיגיטלי, והקשר לעולם החיצון הולך ונעלם.
0 תגובות