בשונה משנים עברו, שבהן הבוקר בבית חרדי מצוי לווה בחיפוש קדחתני אחרי מטבעות של עשרה שקלים או "קערת הרב-קו" המבולגנת שבה כל הכרטיסים נראים אותו דבר, הקונספט הוא פשוט: הכל תחת חשבון אחד, האם (או האב) מרכזים את כל כרטיסי הרב-קו של בני הבית.
במקום שכל ילד יהיה "אי" בודד של תקלות פוטנציאליות, הכל הופך למערכת מסונכרנת. דרך האתר ניתן לתת לכל כרטיס כינוי: "שליימי", "רחלי", "מושי" ולראות בדיוק כמה יתרה נשארה לכל אחד מהם בערך הצבור.
החרדים שהחליטו לנסות קנייה אונליין - והופתעו ממה שחיכה להם בדלת
אין יותר צורך לשלוח ילדים עם כסף מזומן שעלול ללכת לאיבוד, ואין צורך לחפש קיוסק פתוח בערב כדי לוודא שיהיה איך להגיע למחרת לישיבה.
אחת הבעיות בבית ברוך ילדים היא הילד ש"נזכר" באמצע הדרך שהכרטיס ריק. בממשק הניהול המשפחתי, הבעיה הזו הופכת להיסטוריה. ההורה יכול לבצע טעינה מרחוק דרך הטלפון או בעמדת מחשב על ידי הזמנת חוזה או ערך צבור לכרטיס של הילד והילד פשוט מצמיד את הכרטיס למכשיר התיקוף באוטובוס כדי לממש את הטעינה.
מעבר לטעינה, הריכוזיות מאפשרת לאמהות החרדיות לנהל את הפרופילים של כל המשפחה. צריך לעדכן אישור לימודים לסמינר כדי לקבל הנחת נוער? הבחור הגיע לגיל 18 וצריך לעדכן פרופיל סטודנט? הכל נעשה דרך העלאת מסמכים פשוטה באתר רב קו אונליין - תחת המטרייה המשפחתית אחת, בלי לכתת רגליים לעמדות השירות הפיזיות.
0 תגובות