בכורות טז-יז • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

*צאן ברזל. *החיוב בקיבל מגוי.

א. המקבל צאן ברזל מגוי פטור מבכורה דנחשב שנשאר ברשות הנותן, ומקשינן מהא דאסור לקבל צאן ברזל מישראל משום ריבית ש''מ שנחשב ברשות המקבל. ומתרצינן 1. לאביי הכא איירי שהגוי קיבל עליו אונסא וזולא, ודחי דאינו צאן ברזל. 2. לרבא הכא פטור מבכורה מכיון שהגוי יכול לתופסה והוי יד הגוי באמצע.

ב. המקבל צאן ברזל מגוי ולדותיהן שילדו פטורין מבכורה, והחיוב לר''ה דור רביעי ולר''י דור חמישי. ומקשינן 1. במשנה העמיד ולדות תחת אימותיהן אז דור רביעי פטור, ולר''י ה''ה בלא העמיד וקמ''ל דאף בהעמיד מ''מ דור חמישי חייב. 2. לרשב''ג עד עשרה דורות פטורין, לר''י אתי שפיר ולר''ה קאי על העמיד דת''ק נחית לדרי. 3. המקבל צאן ברזל, הגירסא לר''י הן וולדותיהן ולר''ה הן וולדות.

שאלות לחזרה ושינון

דף טז

א. הסתירה בבעלות צאן ברזל, ומתרצינן (2)

ב. המח' במקבל צאן ברזל מגוי, והקושיות (3)

דף יז

*דיני נדמה. *א"א לצמצם.

א. עז שנולד מרחל ר''מ מחייב וחכמים פוטרין, ומפרשינן מהו המקרה והדינים 1. מבכורה לכו''ע פטור, שנאמר בכור שור. וכן פליגי בשתים שלא ביכרו וילדו זכר ונקיבה, וכן במבכרת ושאינה מבכרת שילדו שני זכרים. 2. פטור מראשית הגז, דא''א להתחמם מצמרו. 3. לענין אותו ואת בנו מתי שאביו תיש, תלוי במח' אי חוששין לזרע האב, ודחי א''כ שיחלקו להדיא. 4. למסקנא בבכורה ברחל בת רחל בת עז, ופליגי האם אזלינן בתר אימיה ואינו נדמה או בתר אימיה דאימיה והוי נדמה. 5. ברחל בת עז בת רחל, ופליגי האם אמרינן חזרה שיות למקומה. 6. כשיש מקצת סימנין, ורבנן דפטרי זהו ר''ש שמצריך ראשו ורובו. 7. נדמה בקרבנות פסול, שנאמר בשעיר ר''ח אחד ומשמע מיוחד, וכן בנדבה או עז. 8. דיני צמרו: אין לוקין משום כלאים, דבעינן דומיא דפשתן שלא נשתנה. 9. פסול לתכלת. 10. לא מטמא בנגעים, ואמרינן דה''נ הדלה גפן ע''ג תאינה יינו פסול לנסכים כיון דנשתנה ריחו והוקש לזבח.

ב. רחל שלא ביכרה וילדה שני זכרים כאחד, לרבי יוסי נותן שניהם לכהן דסובר אפשר לצמצם אף בידי שמים. והדינים לחכמים דסברי א''א לצמצם 1. לר''ט הכהן בורר את היפה דקסבר שהבריא יוצא ראשון ולמסקנא יחלוקו, ולר''ע משמנין והיינו שהכהן נוטל את הכחוש דהמע''ה. 2. השני ירעה עד שיסתאב, ולר''מ חייב במתנות הואיל וכהן בא עליו משני צדדין, ולרבי יוסי פטור דעשו את הכהן כאילו זכה ומכרו לישראל במומו. 3. מת אחד מהן לר''ט יחלוקו ולר''ע המע''ה, ואמרינן דלתרוייהו שנים שהפקידו אצל רועה מניח ביניהם ומסתלק, ואחד שהפקיד אצל בעה''ב המע''ה. ונחלקו בחצר בעה''ב ורועה כהן, דלר''ט מקנה לכהן מקום בחצירו כדי שיעשה מצוה בממונו, ולר''ע אינו מקנה כיון שמפסיד במקרה של ספק.

שאלות לחזרה ושינון

דף יז

א. המח' בעז שנולד מרחל, מהו המקרה והדינים ומ"ט (10)

ב. המח' באפשר לצמצם בידי שמים, והדינים לחכמים דא"א לצמצם (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com