דף ו
*פיטום הקטורת והמנין. *סיכה בשמן המשחה.
א. סוגית פיטום הקטורת 1. המפטם ע''מ ללמוד או למסור לציבור פטור וע''מ להריח חייב. 2. המריח אינו לוקה אבל מועל, והא דאמרינן שאין מעילה בקול מראה וריח זהו לאחר שתעלה תמרתו כיון שאין מעילה בדבר שנעשה מצוותו, דילפינן מתרומת הדשן ובגדי כהונה או עגלה ערופה דהוו שני כתובין הבאים כאחד דאיכא בהו תרי מיעוטי. 3. הסמנים: צרי צפורן חלבנה ולבונה כ''א במשקל שבעים מנה, מור קציעה שבולת נרד וכרכום כ''א במשקל ט''ז מנה, קושט י''ב, קילופה שלשה, קנמון תשעה, בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין ג' סאין וג' קבין, מלח סדומית רובע הקב, מעלה עשן כל שהוא, ולר''נ הבבלי אף כיפת הירדן כ''ש, ואם חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה. 4. מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין לעזרה, ולא מוציאין לחוץ כיון שכל מעשיה בקודש, והא דאמרינן המקדיש נכסיו והיו דברים הראויין לקרבנות הציבור ינתנו לאומנין בשכרו זהו בקטורת שניתנת לאומנים בשכרן או אחד מסמני הקטורת. 5. הקטורת נעשית שס''ח מנין מתוכם שס''ה כנגד ימות החמה ושלשה מנים יתרים שמהן מכניס כה''ג ביו''כ. 6. ממותר הקטורת מפרישין שכר האומנין ומחללין על מעות האומנין ונותנים להם בשכרן וחוזרין ולוקחים מום מתרומה חדשה. 7. אחת לששים או שבעים שנה היו מפטמין לחצאין בגלל המותר ולכן יחיד שפיטם לחצאין חייב, ועל פחות מחצי ג''כ מחייבינן שנאמר אשר תעשה. 8. החזירו למכתשת פעמים בשנה, בקיץ פזורה שלא תתעפש ובחורף צבורה כדי שלא תפוג ריחה, ואת שלשת המנים של יוה''כ כותשים שוב בערב יו''כ יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה. 9. כאשר שוחק אומר הדק היטב כיון שהדיבור יפה לבשמים ורע ליין. 10. כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהחלבנה מסמני הקטורת וריחה רע.
ב. נאמר קח לך סמים זהו שתים נטף שחלת וחלבנה סה''כ חמש, סמים עוד חמש ולבונה סה''כ י''א סמני הקטורת. והקושיות 1. נימא דהוי כלל ופרט וכלל דאתי לדבר שקיטר ועולה וריחו נודף, וצריכא למימר נטף שהוא מין אילן ושחלת גידולי קרקע וחלבנה שריחה רע ונדחה דסמים מיותר. 2. סמים בתראה הוי חמש ולא שתים מדלא נכתב ליד סמים הראשון. 3. אין ללמוד מלבונה שלא צריך קוטר ועולה, מזה שנכתבה לבסוף או מלשון קטורת משמע דבר שקוטר ועולה.
ג. סיכה בשמן המשחה 1. הסך לבהמה וכלים ומתים פטור, כיון שאינם אדם. 2. הסך לגויים פטור, כיון שנאמר אדם אתם למעט גויים שלא נקראו אדם בפני עצמן, או כל שישנו באיסור לסוך לעצמו אחרים מצווין שלא לסוכו דקרינן לא יסיך. 3. הסך למלכים וכהנים ר''מ מחייב ור''י פוטר, ופליגי האם בעינן זר מתחילתו ועד סופו או גם זר דהשתא, וכן פליגי בבת כהן שנישאת לפסול ואכלה תרומה לר''מ נחשבת זרה ומשלמת חומש ומיתתה בחנק ולר''י פטורה מחומש ומיתתה בשריפה. 4. שיעור נתינה בעלמא כזית, ובשמן המשחה לר''מ כל שהוא דיליף נתינה מסיכה ולר''י כזית דיליף מנתינה של מעילה, ולכו''ע משיחת מלכים וכהנים בכל שהוא. 5. כה''ג שנטל משמן המשחה שעל ראשו ונתן על בני מעיו חייב שנאמר נזר שמן משחת אלוקיו עליו, אבל כהן שסך בשמן של תרומה יכול בן בתו ישראל להתעגל עליו.
שאלות לחזרה ושינון
א. סוגיית פיטום הקטורת (10)
ב. מנין לסממני הקטורת והקושיות (3)
ג. סיכה בשמן המשחה (5)