פרק שני- עושין פסין
Òדף יח
*הפסין ומתני' כמאן. *פרצוף וזנב. *איש ואשה.
א. דיני פסי הביראות 1. גובה הפסין עשרה טפחים, רוחבן ששה טפחים ועוביין כלשהו, לרבי יהודה ארבעה שנראין כמו שמונה ולר"מ צריך להוסיף עוד ד' פשוטין. 2. השיעור ביניהן כמלא שני רבקות קשורות אחת נכנסת ואחת יוצאת, והרבקות לר"מ הם של שלש פרות דהינו עשר אמות, ולרבי יהודה של ארבע פרות שהם י"ג אמות ושליש, שעובי כל פרה אמה ושני שליש. 3. מותר להקריב לבאר שראשה ורובה של הפרה תהא בפנים, דהיינו שתי אמות. 4. מותר להרחיק, לת"ק ככל שירצה ובלבד שירבה בפסין, ולר"י בית סאתים. 5. לת"ק עד בית סאתיים בלא הבור, ולר"ש בן אלעזר צריך שיהיה דווקא מרובע. ולת"ק בית סאתים נאמר דווקא במקום שלא הוקף לדירה ולא בדיר סהר מוקצה וחצר, ופליגי מהי החשיבות שיש לפסין.
ב. מתני' כמאן אתיא 1. לחנניא עושים לבור חבלין ולא פסין, לל"ק מתני' איירי להו"א אף בבור ולמסקנא רק בבאר, ולל"ב חנניא איירי להו"א אף בבאר ולמסקנא רק בבור. 2. לר"ע עושין פסין אף לבור דרבים, ודחי דמתני' איירי בבאר משום דפסיקא בין דרבים ובין דיחיד. 3. לרבי יהודה בן בבא עושין פסין רק לבאר של רבים, ואמרינן דבמשנתינו ביראות הינו בעלמא ולעולם בשל רבים ולא בשל דיחיד.
ג. רב ושמואל פליגי אי צלע זהו פרצוף או זנב, והשמועות 1. אחור וקדם צרתני זהו לפרצוף, או אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות המבול, אבל בחטא עץ הדעת האדם נתקלל לבסוף. 2. וייצר עם שני יודין אתי כמ"ד פרצוף, ולאידך אוי לי מיצרי ויוצרי. 3. זכר ונקבה בראם, אתי לפרצוף או שעלו במחשבה להבראות שתים. 4. ויסגור בשר תחתנה, כמ"ד פרצוף או קאי על מקום חתך. 5. ויבן אתי כמ"ד זנב, או שה' קילעה לחוה, או שעשאה בנויה כאוצר שרחב מלמטה וצר מלמעלה עבור הולד. 6. למ"ד פרצוף, מסתברא שהזכר הלך בראש.
ד. איש ואשה 1. אסור לילך בדרך אחר אשה, אלא יסלק לצדדין, והעובר אחרי אשה בנהר אין לו חלק לעוה"ב. 2. המרצה מעות ליד אשה שיסתכל בה, לא ינצל מגהינום. 3. פליגי אי מנוח היה עם הארץ מזה שהלך אחר אשתו ולפי"ז אף לא למד מקרא גבי רבקה, או שהלך אחר דבריה ועצתה וכדאשכחן גבי אלקנה ואלישע. 4. עדיף ללכת אחרי: ארי, אשה, ע"ז, ביכ"נ בשעה שהציבור מתפללין.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני פסי הביראות (5)
ב. כמאן אתיא מתני' דעושין פסין לביראות (3)
ג. המח' מהי צלע והשמועות (6)
ד. השמועות באיש ואשה (4)
0 תגובות