דף ח
*כוי שחיטתו וכיסויו.
א. הכניס עפר לגינתו וייחד לו קרן זוית מותר לכסות בו ביו''ט, ומקשינן הרי כוי אין שוחטין אותו ביו''ט ואם שחטו אין מכסין את דמו. ומתרצינן 1. איירי שאין לו עפר או אפר כירה או דקר נעוץ ונקט כוי לרבותא דלא שרינן עבור שמחת יו''ט אפילו ספיקא, ודחי דמשמע מסיפא שיש לו עפר ואפ''ה אסור לכסות. 2. אפר כירה מוכן לודאי ולא לספק והטעם שמא יעשה גומא או יכתוש, ודחי א''כ ה''ה בודאי משום דיו''ט הוי עשה ול''ת. 3. אפר כירה דעתו עבור ודאי ולא לספק ולכן הכניס עפר לכסות בו דם ציפור אסור לכסות בו צואה דהוי ספק אבל בהכניס עבור צואה מותר לכסות דם צפור, ופליגי האם כוי הוי ספק כמו צואה או דחשיב ספק לגביה. 4. אין מכסין גזירה משום התרת חלבו, ובחול מכסה להו''א דהרואה אומר שמנקר חצירו ודחי מאשפה ולמסקנא בחול אמרינן ליה מספיקא זיל טרח וכסי משא''כ ביו''ט, ואמרינן דאף השוחט בהמה חיה ועוף שנתערב דמן אסור לכסות ביו''ט אבל אם יכול לכסות בדקירה אחת שרי וקמ''ל דלא גזרינן שמא יטרח טפי.
שאלות לחזרה ושינון
א. מ"ט אסור לכסות בעפר מוכן דם כוי ששחט ביו"ט (4)
0 תגובות