בדף היומי במסכת שבועות דף ל"ח, אנו עוסקים בדברי חכמים, הסוברים כשם שבשבועה האמורה בתורה, בה השביע אברהם את אליעזר באומרו "שים נא ידך תחת ירכי, ואשביעך" (בראשית כד, ב) – כך גם בשבועת הדיינים, צריך הנשבע 'לאתפושי חפצא בידיה', כלומר להתפיס חפץ של קדושה בידו כדי שתחול השבועה.
רש"י מפרש שם שעל הנשבע ליטול בידו חפץ של מצוה, ומביא כדוגמאות ספר תורה או תפילין. המילה, שהייתה 'תחת ירך' אברהם, הייתה המצווה הראשונה שניתנה לו, ולפיכך בה השביע את אליעזר.
אולם, כאן עולה שאלה, הרי אותה שבועה של אברהם ואליעזר לא התרחשה בפני בית דין, ומדוע אם כן נדרשה בה צורת נקיטת חפץ?
על שאלה זו, תירץ הגאון הרוגאצ'ובי, בעל ה'צפנת פענח' על התורה. הוא מסביר שאליעזר נשלח למעשה לקדש אישה עבור יצחק. אם כן, הוא היה שליחו של יצחק ולא של אברהם. לכן, כדי שאברהם יוכל להשביעו שבועה כזו, יש לבאר שאברהם היה בעניין זה בגדר בית דין, שתפקידו למנות את אליעזר כשליחו של יצחק ולוודא שיעשה את שליחותו כראוי. וכיון שהייתה זו שבועה המתקיימת בפני בית דין (או מי שבמעמד כזה), לכן היה צורך בנקיטת חפץ.
וכן כתב הרמב"ם בהלכת שבועות – (י"א ט’)
שבועת הדיינין--בין שהייתה של תורה או של דברי סופרים, בין על טענת ודאי בין על טענת ספק--כך היא: הנשבע אוחז ספר תורה בזרועו, והוא עומד; ונשבע בשם או בכינוי, בשבועה או באלה, מפיו או מפי הדיינין. ואין משביעין שבועת הדיינין, אלא בלשון הקודש.
מספרים שאצל הרה"ק בעל ה'חידושי הרי"ם' מגור. מסופר על אחד מן החסידים שנחלש דעתו מאוד על שלא זכה לקבל הקפה עם הספר תורה בשמחת תורה.
אמר לו החידושי הרי"ם בחכמתו: "וכי אתה יודע מה זאת הקפה? דע לך שבאחיזת הספר תורה בעת ההקפה הוא כמו נקיטת חפץ" "ונחשב בזה כאלו נשבעין עם נקיטת חפץ שמהיום והלאה לא נחסיר מאומה מכל מה שכתוב בספר התורה הזאת".
האם אתה מוכן ומוזמן להישבע על כך?
0 תגובות