בדף היומי במסכת עבודה זרה דף ס"ד , אנו עוסקים בדין הגמרא אודות גר שיורש מאביו גם יין נסך ומבארת הגמרא : שונה ירושת הגר, שהקלו בה רבנן, גזירה שמא יחזור לקלקולו אם יאסרו עליו לרשת את אביו מחמת חמדת הממון.
בחידושי חתם סופר בעבודה זרה דף סד ע"א כתב וז"ל: יגעתי הרבה ולא מצאתי מנ"ל לרבנן הא דגר שנתגייר כקטן שנולד, ומותר באחותו ובתו ואמו, והלא פ' גזל הגר אפשר דקאי אשתוקי ואסופי ישראל, או עבד משוחרר דמעיקרא חמור והשתא אדם, כדאיתא בקידושין (דף סב ע"ב) ואפשר ה"ה למ"ד גוי אינו מטמא באהל א"כ מעיקרא אינו אדם ועכשיו פנים חדשות, ודוחק ומכ"ש לרבנן דלית להו דרשא אתם קרוים אדם צע"ג.
ובמשך חכמה (דברים ה כו) כתב שזה נלמד מהפסוק 'שובו לכם לאהליכם'. דמסתמא היה ליוצאי מצרים נשים הרבה, שהיו מאותן שאין בני נח מוזהרין עליהן. ועמרם יוכיח שגדול הדור היה ונשא דודתו. ואיך אמר רחמנא אחר מתן תורה 'שובו לכם לאהליכם' ואין אהלו אלא אשתו (מועד קטן דף ז ע"ב) הלא אלו שנשאו קרובותיהם צריכים לפרוש מהם, ועל כרחך דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
עוד ציינו המפרשים את דברי הראב"ן ביבמות (דף כב ע"א) שכתב ואסמכתא לגר שנתגייר כקטן שנולד, מ'ואת הנפש אשר עשו בחרן', ואמרינן בבראשית רבה אברהם מגייר את האנשים, ושרה את הנשים והפסוק מעיד שאברהם ושרה שגיירום עשו אותם, ולא יולדיהם, עכ"ל. ויש להעיר דבסנהדרין (דף צט ע"ב) מבואר אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנאמר 'ואת הנפש אשר עשו בחרן'.
0 תגובות