"שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי
אֶעְרֹךְ לְפָנֶיךָ שַׁחְרִי וְגַם עַרְבִּי..." (רבי שלמה אבן גבירול)
התרגשות עצומה בקרב חובבי הפיוטים והבקשות לקראת עונת הבקשות חורף תשפ"ו, שתחל ברוב חגיגיות בשבת הקרובה "שבת בראשית" ותמשך עד (כמעט) פסח.
"שירת הבקשות" שגרעין יצירתה החל לפני כמה מאות שנים על ידי גדולי המשוררים, ובכל כמה עשרות שנים נוספו עליה פיוטים, פתיחות, קטעים מוסיקליים ולחנים עדכניים ונחתמה בשלל המסורות לפני כמאה שנים, התפתחה לאין ערוך בעשרות השנים האחרונות. אינספור מוקדים ברחבי הארץ והעולם פועלים לכל אורך התקופה, כאשר קהל רב משתתף. ההתעניינות הלמידה והבקיאות רק גוברים ובהתאם לכך גם האירועים בימי החול והשבת.
ישנן מסורות רבות של "שירת הבקשות" אלו השתיים המרכזיות שבהן:
מסורת "שירת הבקשות" הירושלמית (חלבי) ומסורת שירת הבקשות המרוקאית, ישנן עוד סגנונות וגם בהם גישות שונות הן בביצוע והן באופן החלוקה, אך במבט רחב אלו הן הסגנונות המרכזיים
ההבדלים ביניהם הם רבים, אך בעיקר זה בלוח הזמנים ובתוכן:
שירת הבקשות הירושלמית מתקיימת משבת בראשית עד שבת הגדול, באופן עקרוני השעות הן מ-3 לפנות בוקר (ליל שבת) עד השעה 7, הטקסטים והלחנים זהים לאורך כל התקופה
לעומתה, שירת הבקשות המרוקאית מתקיימת בין שבת בראשית לשבת "זכור", כאשר שעת ההתחלה גם היא לפנות בוקר אך מאוחר יותר (סביבות 4), והשינוי העיקרי הוא ללא ספק העובדה שבכל שבת, התוכן שונה לחלוטין, הן בטקסטים הן בלחנים הנוב'ה (המקאם) והנושאים הם כמובן בהקשר של השבת, הפרשה, התקופה במעגל השנה וכו'.
ברבות השנים רוב אירועי "שירת הבקשות" המתקיימים ברחבי הארץ והעולם לא נערכים בשעה המקורית בליל שבת לפנות בוקר, אלא בלילות שבת לאחר הסעודה, או בימות השבוע, לעיתים אף בליווי נגנים.
אם פעם היה מדובר בסצנה פנים- מגזרית הרי שכיום זה הפך לחוויה ישראלית של ממש, גם לכאלו שמגיעים לשבות בירושלים וגם כמופעי תרבות של "שירת הבקשות" ברחבי הארץ בימי חול. אם תגיעו למוקדים המרכזיים, ניתן לראות שם משתתפים מכל המגזרים, או אפילו תיירים שמגיעים כי הם הלכו ברחובות ירושלים באמצע הלילה ושמעו קולות שירה של ילדים ומבוגרים ולא יכלו שלא להגיע לראות לחוות להרגיש ולטעום מהיופי הזה.
אלו המקומות החמים לשירת הבקשות:
המוקדים המרכזיים כאמור בהם יתקיימו בשבת הקרובה אירועי "שירת הבקשות" יהיו בירושלים ובאשדוד.
ירושלים נחשבת לבירת הבקשות הירושלמית, למרות שאינספור קהילות מתנהלות לפי נוסח מרוקאי טהור, אבל עדיין במכלול אירועי השיא של הבקשות בירושלים הם בנוסח הירושלמי חלבי.
אשדוד לעומתה נחשבת כיום לבירת הבקשות המרוקאית, בעבר קרית שמונה, בית שמש ועוד מקומות היו נחשבים, אך מאז הוקמה התזמורת האנדלוסית הראשונה ולאחריה אינספור מרכזים פעילויות ויוזמות, אשדוד הפכה להיות ה"מרוקו" של ישראל.
אירוע השיא בירושלים יתקיים בבית הכנסת הגדול לעדת החלבים, ביהכנ"ס "עדס" בשכונת נחלאות.
בעדס ישתתף החזן והפייטן הנודע יחיאל נהרי, ובהשתתפות כלל חזני בית הכנסת ומנהלי הקבוצות בראשותו של יו"ר ועד בית הכנסת החזן רם מזרחי. הבקשות יתחילו בשעה 03:00 לפנות בוקר.
באשדוד האירוע המרכזי יתקיים על ידי המרכז לפיוט ושירה בבית הכנסת "בית מאיר", ברובע הסיטי באשדוד. הבקשות יושרו בהשתתפות מקהלת "יצחק ירנן", חזני ופייטני המקום, והן תתחלנה בשעה 04:00 לפנות בוקר.
למרות השוני בין הסגנונות, ישנם פיוטים שתמצא אותם בכל נוסחי השירה. בעיקר הפיוטים הראשונים שנכתבו על ידי המשוררים כדוגמת הפייטנים הקדומים: אבן גבירול, ישראל נג'ארה, אבן עזרא, יהודה הלוי, אלעזר אזכרי ועוד שהיו גדולי עולם וקדושי עליון. ביו הפיוטים האלה ניתן למנות את "אגדלך" "שחר אבקשך" "ידיד נפש" וכדו'. כמו כן, בין בשירת הבקשות הירושלמית ובעיקר בזו המרוקאית ניתן למצוא טקסטים שהפכו ברבות השנים לפיוטים מוכרים וידועים בפני עצמם, או בנושאים שונים או כאלו הקשורים לשבתות וחגים. אך הביצוע שלהם הנפוץ שונה מכפי איך שהוא מבוצע במתכונתו המקורית בשירת הבקשות.
לסיום, ניתן לסכם ולומר כי החוויה הקדושה הזו המעשירה הן את אווירת השבת הקסומה הן את החיבור העמוק והרגשי לשורשי היהדות ומעגל השנה, אך בעיקר מחזקת מלכדת ומגבשת בין כל חלקיה השונים של הקהילה, רבנים ופשוטי עם מבוגרים וילדים עדות שונות ומגזרים. כולם יחד מתחברים, מתאמצים להשתלב או כקהל או בתפקידי סולו, ובעיקר ממלאים את כל המרחב הסמוך לבתי הכנסת ובשכונת בשירת קודש מאחדת ומרגשת שכל כולה עונג שבת, שבח והודיה להשם יתברך, ותפילה ובקשה הן על הכלל והן על הפרט.
"וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא"
(מתוך הפיוט "אגדלך" שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא ומופיע בכל סדרי שירת הבקשות).
0 תגובות