אירועי שמיני עצרת תשפ"ד (ה-7 באוקטובר) יצרו טלטלה חסרת תקדים בכל רבדי החברה הישראלית, ובפרט בחברה החרדית. בפרק בונוס של סדרת הדוקו "אמונה וביטחון" מובאות עמדות שונות של מומחים ואישים מהחברה החרדית ומחוצה לה, העוסקות בשאלה הרגישה והטעונה ביותר: הגיוס לצה"ל.
הפרקים המלאים>>>
- הסיפור המלא מאחורי יחסי החברה החרדית והגיוס לצה"ל | "אמונה ובטחון" - פרק ראשון
- גיוס חרדים | הקרבות מאחורי הקלעים שחשפו את השבר בין החרדים לצה"ל • הפרק השני
- בצל סערת הגיוס: כך מרן הרב שך השפיע על יחסי החרדים והמדינה | צפו בפרק השלישי
- חוק טל, הנח"ל החרדי והמרוץ להסדרה – היסטוריית שירות החרדים בצה"ל | פרק רביעי
הנוער החרדי לאחר ה-7 באוקטובר
דוד זולדן, לוחם בגדוד הנדסה 749, תיאר את השינוי שחל לדעתו בקרב הנוער החרדי בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר כ"רעידת אדמה", וציין שישנם רבים המוכנים לתרום ואף לקחת נשק ולהתגייס. ד"ר אליעזר היון ציין כי ניכרת מגמה חדשה של הכרת הטוב עמוקה כלפי חיילי צה"ל, וכי השיח בציבור החרדי השתנה בצורה משמעותית.
קבוצת הביניים והאתגר החברתי
ד"ר אסף מלחי ואיציק קרומבי הדגישו שהשאלה המרכזית איננה סביב התלמידים השקדנים או נערי השוליים, אלא בנוגע לקבוצה הגדולה של צעירים חרדים שאינם מצליחים ללמוד יום שלם, אך גם אינם עבריינים. קרומבי סיפר על הצלחות משמעותיות של חרדים שהשתלבו בתפקידים חיוניים בשב"כ וביחידות טכנולוגיות בצבא, תוך שמירת זהותם החרדית.
מסלולים ייעודיים ושאלת ההשתלבות
הרב ישראל גליס הציג כדוגמה את הצלחת מסלול "שח"ר כחול", שבו חרדים השתלבו בהצלחה בחיל האוויר, עם הקפדה על אורח חיים חרדי מלא. לדבריו, הם הגיעו לצבא עם מסכת בבא-בתרא והשתלבו בתפקידים טכנולוגיים ומקצועיים משמעותיים, המוערכים עד היום בצבא.
מנגד, ד"ר אבישי בן חיים סבור שהרעיון של גיוס חרדים הוא אשליה ו"אוקסימורון", כיוון שהחרדיות מבוססת על הסתייגות מוחלטת מערכי הציונות. בן חיים טוען ש"אין תהליך ולא יהיה תהליך", כי עצם רעיון ההשתלבות של חרדים בצבא אינו עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם החרדית.
הוויכוח הפנימי והביקורת החברתית
הפרק מביא גם קולות חריפים מתוך החברה החרדית עצמה. יואליש קרויס, המשתייך לחוגים אנטי-ציוניים קיצוניים, הביע דעות נוקבות במיוחד לגבי שיתוף הפעולה עם הצבא, וטען כי מדובר ב"שני עמים שונים", אך הוסיף כי "מי שלוקח כסף מהמדינה-שיתגייס", הרב בועז נקי ביקר את בחורי הישיבה "עושי הציציות".
לעומתו, הרב שאול עבדיאל וזאב סקלר קוראים לשיח אמיתי ועמוק בין החברה החרדית לבין החברה הישראלית, על מנת למצוא פתרונות של ממש שישלבו חרדים בצבא תוך שמירה על זהותם החרדית.
צה"ל והחברה החרדית – האם אפשר אחרת?
ד"ר מנחם קרן-קרץ וד"ר משה ארנוולד הדגישו את הצורך בשינוי מהותי בגישה של צה"ל כלפי חרדים, מעבר להתאמות טכניות של אוכל כשר או שעות תפילה. לדבריהם, צה"ל חייב להכיר בעומק את אורח החיים החרדי וליצור סביבת שירות אמיתית שתאפשר לחרדים לשמור על זהותם באופן מלא.
יואליש קרויס, מצד אחר, הציע לבחון מחדש את רעיון צבא העם ולשקול ברצינות מעבר לצבא מקצועי, צעד שלדבריו עשוי לפתור חלק גדול מהמתח סביב סוגיית הגיוס.
האתגר לעתיד
בפרק הסיום הודגש כי אירועי שמיני עצרת תשפ"ד - ה-7 באוקטובר אכן יצרו שינוי תודעתי משמעותי בקרב הציבור החרדי, אך עדיין לא ברור אם שינוי זה יתבטא בפועל בהיקף גיוס משמעותי. האורחים בפרק הסכימו כי מדובר בשאלת עומק שלא ניתן להתחמק ממנה, וכי נדרש דיון כנה ומתמשך בחברה החרדית פנימה ועם החברה הישראלית כולה.
הפרק הסתיים בשאלה הפתוחה: האם החברה החרדית מוכנה לשינוי תפיסתי כלפי השירות בצה"ל לבחורים שתורתם איננה אומנותם, או שתבחר להמשיך לשמור על הסתייגות מלאה מהשירות הצבאי? זו השאלה שתמשיך להעסיק את השיח הציבורי בישראל בשנים הבאות.
0 תגובות