בפרק השני של סדרת הדוקו "אמונה וביטחון", נחשפים פרקים היסטוריים ומורכבים בהתפתחות יחסי החברה החרדית וצה"ל. מגיוסם של חרדים במסגרת צבאית ייחודית ועד לשינויים במגמות הפוליטיות של הציבור החרדי.
הסדרה מתארת את הדיאלוג המתמשך בין החברה החרדית לבין הממסד הישראלי בסוגיות שעמדו במרכז הבמה הציבורית לאורך עשורים.
משמעות הפטור מגיוס: לשמר את עולם התורה
עם קום המדינה ב-1948, הוענקה למספר מצומצם של בחורי ישיבה פטור מגיוס לצה"ל, מתוך רצון לשמר את לימוד התורה בקרב קבוצה קטנה זו. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, חזה כי מדובר בסוגיה שולית שתוכל להשתלב בשיקולי מדינה שהייתה בתחילת דרכה. עם השנים גדל מספר מקבלי הפטור, וההסדר תפס מקום משמעותי יותר בהיבטים הביטחוניים והחברתיים של המדינה, והעלה שאלות על מקומו בחברה.
יהרג ואל יעבור – המאבק נגד גיוס נשים לצה"ל
הסוגיה המרכזית שהתפתחה סביב גיוס נשים לצה"ל, כפי שמתאר הפרק, הפכה לנקודת מחלוקת קריטית בין הציבור החרדי לממשלה. עבור רבים בציבור החרדי, גיוס נשים נחשב לנושא רגיש, שכן נתפס כחורג מעקרונות ההלכה. החזון איש, מנהיג רוחני בולט בתקופה זו, נפגש עם בן-גוריון וניסה להעביר את חשיבות השמירה על אורח החיים החרדי בעזרת משל "שתי העגלות". הוא ביקש להציג את החשיבות של שמירה על אורחות הדת לצד ההבנה לצרכי הביטחון של המדינה.
אגודת ישראל מקימה את הנח"ל החרדי
הדיון הציבורי והלחצים מסביב לנושא הביאו להקמת מסגרת הנח"ל החרדי, שפתחה אפשרות לצעירים חרדים להשתלב בצה"ל תוך שמירה על אורח חיים של תורה ומצוות. מסלול זה, ביוזמת פועלי אגודת ישראל, אפשר לחרדים לקחת חלק בשירות צבאי באופן שתאם את עולמם הערכי. בעבור רבים במגזר החרדי, מסגרת הנח"ל החרדי היוותה פתרון המאזן בין נאמנותם לשמירת המצוות לבין הרצון להשתלב במאמץ הביטחוני של המדינה.
גיוס למילואים במלחמת יום כיפור
באותן שנים, עבור רבים מהחרדים שיצאו לעבודה לאחר תקופת הישיבה, השירות במילואים היה חלק משגרת חייהם הבוגרים. המלחמה, שהפתיעה את המדינה בעיצומו של יום הכיפורים, הובילה לגיוס רחב של כוחות מילואים, בהם גם חרדים רבים. מתוך תחושת שותפות ואחריות, רבים מהם עזבו את משפחותיהם ובתיהם והתגייסו למערכה. הפרק מספר על סיפורי חיילים חרדים שנפצעו ונפלו בשדה הקרב כחלק ממערך ההגנה על המדינה.
שנות ה-70: הגישה החרדית לצבא משתנה
השינויים הפוליטיים במדינה עם עלייתה לשלטון של ממשלת בגין ב-1977 הובילו לשינוי בגישת הציבור החרדי כלפי המדינה, כפי שמתאר הפרק. הגראמ"מ שך, מנהיג הציבור החרדי, רותם את התמורות הפוליטיות כדי לחזק את המוסדות החרדיים, אך במקביל מחזק גם את השמירה על הזהות הייחודית של הקהילה החרדית.
גישה זו הובילה לירידה הדרגתית בשיעור הגיוס בקרב הציבור החרדי, כאשר רבים העדיפו להישאר בתוך הישיבות והכוללים מתוך הבנה שזה תואם יותר את זהותם כבני תורה המקפידים על קלה כבחמורה.
המאבק המשפטי והציבורי בסוגיית הגיוס
עם השנים והשינויים שחלו בחברה הישראלית, התעורר דיון נרחב על משמעות הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות, אשר הוביל גם לדיונים ציבוריים ומשפטיים. הפרק מציג את מאבקי השנים האחרונות, את ההבנה שהמציאות השתנתה ואת המאמץ למצוא פתרון הולם לצורכי כל הצדדים. הדרישה לשילוב חרדים בצה"ל הפכה לחלק משיח ציבורי נרחב, ונעשו ניסיונות למצוא פתרונות שיאפשרו את השתתפותם בתנאים המתאימים לציבור שומר התורה והמצוות.
בפרק השני נחשפים הצופים לסוגיות מורכבות שהיוו את הבסיס ליחסים בין הציבור החרדי לצה"ל ולממסד הישראלי כולו. באמצעות תיאור היסטורי, הפרק מנסה להציג את השיקולים, ההבנות והפשרות שנעשו מצד כל הצדדים לאורך השנים. מדובר בסיפור שמבטא את הדילמה המשותפת בין שמירה על זהות לעמידה בצרכים הבטחוניים, תוך הכרה בחשיבות של כל צד ותרומתו לקיום העם היהודי על אדמת ארץ ישראל.
הפאנל
והשבוע ב'פאנל הסוגיה', אלי גוטהלף מארח את אלי דן ויעקב מתן יוצרי הסדרה כאשר אליהם מצטרפים העיתונאי ומגיש 'מעייריב' איצל'ה כץ והפרשן הפוליטי יוסי טיקוצינסקי.
- מה הביקורת שקיבלו אלי ויעקב על הסדרה?
- מה גרם ליוסי טיקוצינסקי לצאת משלוותו?
- איך הגיב הרב שך לרעיון של ח"כ אברהם רביץ להקים גדוד חרדי"?
- האם יש הבדל בין רווקים לנשואים בנוגע לגיוס?
- ולמי קרא איצל'ה כץ "הם פושעים! הם רשלנים! הם רוצחים רוחנית"?
0 תגובות