שירותי הלחנה בתשלום // אופיר סובול

בר"ח תמוז ציינו 50 שנה לפטירתו של החזן והמלחין, יהושע בן מעכל הלוי לינד. המנצח והמעבד אופיר סובול בטורו השבועי על עולם החזנות ודמויותיו (חזנות)

אופיר סובול | כיכר השבת |
(צילום: יובל)

בר"ח תמוז ציינו 50 שנה לפטירתו של החזן והמלחין, יהושע בן מעכל הלוי לינד.

על אף שהוא לא מוכר למרבית חובבי החזנות, יהושע לינד נחשב לחזן בולט, מלחין פורה מאוד, ומורה לחזנים רבים.

הוא נולד בעיר ראווה-רוסקה, ליד למברג (לבוב), בגליציה. אביו - החזן מעכל לינד, שימש כחזן העיר למברג. כנער צעיר הוא שר במקהלתו של אביו, עד שהוזמן להצטרף למקהלתו הנודדת של החזן והמלחין הדגול - זיידל רובנר. הקשר בין לינד לרובנר הלך והתהדק, וכך הפך לינד לתלמידו המובהק של רובנר. בסגנונו של לינד, במאות מיצירותיו, קשה לפספס את חותמתו של רובנר.

לינד היגר לאמריקה בשנת 1913, וכיהן כחזן בניו יורק. עם תחילת השפל הגדול, בשנת 1929, הקים לינד את מקהלת "משפחת לינד", יחד הם הופיעו ברחבי ארה״ב וקנדה. הופעתם הגדולה ביותר התקיימה ב"יום היהודי" - היריד העולמי של שיקגו, בשנת 1933 לקהל שמנה כ-80,000 איש. לינד קבע את מושבו בשיקגו, ועד מהרה היה לחלק משמעותי בחיים המוזיקליים היהודיים של העיר.

שלושת בניו הפכו גם הם לסיפור הצלחה יוצא דופן: ביצועיהם המלוטשים לתפילות ולמוזיקה יהודית, בכלל, הפכו אותם לחזנים המפורסמים ביותר, בשיקגו. העיבודים המשובחים, השילוב הקולי הנדיר, וההרמוניה ההדוקה הציגו רמה, שטרם נראתה עד אז. מבקרי המוזיקה תירצו את התופעה הנדירה, כ"כימיה ייחודית של קשר דם". השלישייה הופיעה בבתי כנסת, בארגונים יהודיים ובמועדונים. גם כיום, כשאני מאזין לביצועיהם של "האחים לינד", קשה שלא להתפעל מהשילוב הנדיר והמהוקצע. מומלץ ביותר!

לעומתם, יצירותיו של האב יהושע שמרו על טעם ומסורת אופייניים של מזרח אירופה. מלבד הדרכתו של רובנר באמנות החזנות, לינד היה אוטודידקט בכל הקשור למוזיקה, ובמיוחד בהרמוניה ובהלחנה. הוא ידע אינסטינקטיבית, כיצד לבצע הרמוניה מסורתית ושמרנית, אך מעניינת. הוא לא חיפש תחכום אמנותי גבוה, או שפה הרמונית מתקדמת. יצירותיו היו מתובלות בחום, בקסם ובשנינות.

מבין מאות יצירותיו, הידועה ביותר היא היצירה "כי כשמך", שהקליט החזן והטנור האגדי - ריצ'ארד טאקר, בשנת 1953. יצירה נפלאה, שאהובה על חזנים רבים ומבוצעת גם כיום.

בין תלמידיו של לינד מוכרים לנו, בעיקר, החזנים משה גנטשוף ודוד בגלי.

לאחר פטירתו של לינד הוציא בגלי את "שירי דוד"- תקליט עם 7 יצירות, שביניהן 3 משל לינד. את התקליט כולו הקדיש בגלי למורו ורבו, החזן יהושע לינד.

בגלי, שהרבה לבצע מיצירותיו של לינד, הגדיל לעשות, ובקונצרט ההצדעה לחזן שמחה קוסביצקי, שקיימנו בהיכל, בשנת 1987, הוא ביקש לבצע, בין השאר, גם את יצירתו של לינד: "ה' מלך", הפעם עם הוספות משלו. מבלי להכיר את הגרסה המקורית, ביצועו של בגלי בקולו האדיר מפאר את היצירה. למיטב ידיעתי, היצירה לא הוקלטה מעולם, והיום, אנו זוכים להעלותה לרשת ולפרסמה לראשונה, יובל שנים לאחר לכתו בגיל 83.

לינד הלחין מאות יצירות וכנראה, שלעולם לא נדע כמה בדיוק. הוא היה מלחין פורה כל-כך, עד שלמחייתו הציע גם "שירותי הלחנה בתשלום". מומחיותו של לינד הייתה לכתוב ולהתאים לכל חזן יצירה, לפי הסגנון האהוב עליו, והמתאים לכישוריו ולקולו. בשירותיו השתמשו חזנים מארה"ב ומקנדה, שביקשו להוסיף לרפרטואר שלהם גם יצירות מקוריות.

כך עבדה השיטה: למקום מושבו בשיקגו שלחו החזנים מכתב עם בקשתם, ותוך ימים ספורים, הוא היה שולח את היצירות הכתובות באותה הדרך. לאחר שהחזן קיבל את מבוקשו, הוא היה שולח שיק ע"ס $25 ליצירה (כ $280 של ימינו). ומסופר על חזנים, שאף שלחו שיקים ע"ס $100...

לצערנו, לינד היה עסוק כל כך בכתיבה, עד שאפילו לא טרח לשמור העתק מאותן יצירות מוזמנות.

יהי זכרו ברוך!

שבת שלום, וצפייה מהנה!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר