מחקר חדש שופך אור על שיטות הציד המורכבות של הפלמינגו, וחושף כי הם אינם רק מסנני מזון פסיביים כפי שחשבו בעבר, אלא טורפים נחושים המשתמשים בטכניקות מתוחכמות כדי ללכוד את טרפם.
המחקר, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי והמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, גילה כי הפלמינגו מפעילים רשת מורכבת של תנועות גוף – מהרגליים ועד המקור – כדי ליצור מלכודות זרימה שמרכזות חלקיקים ובעלי חיים במים.
ד"ר ויקטור אורטגה חימנז, אחד החוקרים, מציין כי "פלמינגו הם למעשה טורפים, הם מחפשים באופן אקטיבי אחר בעלי חיים הנעים במים, והבעיה שהם ניצבים בפניה היא איך לרכז את בעלי החיים הללו, למשוך אותם יחד ולהאכיל". הוא מוסיף השוואה מעניינת: "חשבו על עכבישים, היוצרים קורים ללכידת חרקים. פלמינגו משתמשים במערבולות כדי ללכוד בעלי חיים, כמו שרימפס מים מלוחים".
הפלמינגו מאכילים את עצמם על ידי גרירת מקורם השטוח לאורך תחתית אגמים רדודים. כדי להגביר את יעילות האכלה, הם מבצעים "ריקוד דריכה" ("stomp dance") או משתמשים ברגליהם השטוחות בעלות קרומי השחייה כדי לבעוט ולהקפיץ את משקעית הקרקעית קדימה במערבולות.
בואו לצחוק: מבחר ממים ותגובות משעשעות ברשת על גרטה והיאכטה
לאחר מכן, הם מושכים את זרם המשקעית והטרף אל פני המים על ידי הזזת ראשם כלפי מעלה כמו בוכנה, פעולה היוצרת "מיני טורנדו" או מערבולת מתפרצת כלפי מעלה. לכל אורך התהליך, ראש הציפור נותר הפוך בתוך המערבולת המימית, ומקורה הזוויתי מצפצף ללא הרף כדי ליצור מערבולות קטנות יותר המכוונות את המשקעית והמזון אל תוך פיהם, שם הוא מסונן החוצה.
המחקר השתמש במגוון כלים חדשניים: מצלמות מהירות במיוחד וטכניקות הדמיית זרימה באמצעות חלקיקי מזון קטנים ובועות חמצן כדי לנתח את התנהגות האכלה של פלמינגו צ'יליאנים שאומנו בגן החיות של נאשוויל. בנוסף, הם השתמשו בסימולציות חישוביות של דינמיקת נוזלים וניסויים עם מודל תלת-ממדי מודפס של ראש פלמינגו כדי לאשר שהמערבולות אכן מרכזות חלקיקים וטרף באופן יעיל. הניסוי עם המודל התלת-ממדי הראה היווצרות מערבולות סימטריות בצדי המקור שמכניסות חלקיקים בחזרה למקור – "זה טריק של דינמיקת נוזלים", סיכם ד"ר אורטגה חימנז.
הפלמינגו והשקיטן
במסכת חולין (סג ע"א) נזכר עוף בשם ארמי שקיטנא (או בצורת הרבים: שקיטנאי/שקטנאי), המתואר כ"אריכי שקי וסומקי" – כלומר, ארוך רגליים ואדום. חוקרים זיהו תיאור זה עם הפלמינגו, וזיהוי זה התקבל בספרות העברית החדשה, ואף מופיע במילונים מתחילת המאה ה־20. על בסיס השם הארמי חוּדש השם העברי שְׁקִיטָן, המופיע לעיתים בספרים ובמילונים.
על אף הצליל העברי, גיזרון המילה 'שקיטן' אינו ברור. יש המקשרים אותה ל"צוואר שָׁקוּט" – נטוי ושקוע, ואחרים לשורש שק״ט – על שום עמידת העוף השקטה. בערבית הוא נקרא נֻחָאם, ואולי גם שם יש זיקה למשמעות של שלווה.
השם שקיטן לא התקבל בשפה, ולא נכלל ברשימת "שמות בעלי חיים של ארץ ישראל" של האקדמיה (תשכ"ג). שמו הרשמי הוא פלמינגו, כשמו הלועזי, שמקורו בפורטוגלית – במשמעות 'להבה' (flamma בלטינית), בשל צבעו. מנדלי מוכר ספרים הציע את השם לְהָבִי, ואחרים הציעו שַׁלְהָבִיָּה. לפי כללי התחביר, צורת הרבים בעברית היא פלמינגואים (ולא פלמינגוּז).
| מקורות - כתב העת: Proceedings of the National Academy of Sciences. האקדמיה ללשון ועוד.
0 תגובות