דלג לתוכן הראשי

פרק הבכורה של "כסף מסוכן": מנפצים את המיתוס הגדול של ההשקעות במגזר

היועץ העסקי מיכה שולם פותח סדרה חדשה ונוקבת ב'כיכר השבת' ללא תוכן שיווקי, חוזר לפרשיית 'בסדנו' שבה היה מעורב בחשיפה, ומציג את האמת הכואבת • הבעיה המרכזית של הציבור החרדי היא לא רק עוקצים והונאות פונזי – אלא השקעות לגיטימיות לחלוטין שפשוט אינן מתאימות לנו

מיכה שולם מנפץ מיתוסים בפרק הבכורה של 'כסף מסוכן': למה הבעיה בהשקעות במגזר אינה רק הונאות אלא התאמה אישית?
מיכה שולם מנפץ מיתוסים בפרק הבכורה של 'כסף מסוכן': למה הבעיה בהשקעות במגזר אינה רק הונאות אלא התאמה אישית? (צילום: כיכר השבת)

חתונות ילדים בכבוד, קניית דירות ודאגה לגיל הפרישה – המציאות הכלכלית במגזר החרדי אינה מאפשרת להסתמך על משכורת חודשית בלבד. הצורך ב"קיצור דרך" פיננסי אינו מותרות אלא הכרח קיומי שמוביל רבבות אל עולם ההשקעות. אך בתווך שבין הרצון לרווח לבין המציאות בשטח, מאות מיליוני שקלים ירדו לטמיון בשנים האחרונות.

בפרק הבכורה של התוכנית החדשה "" באתר 'כיכר השבת', מתיישב מיכה שולם – יועץ עסקי ובעלי חברת 'אופקט' המתמחה בבדיקות נאותות טרום-השקעה – כדי לדבר על הנושא בצורה שטרם נשמעה: ללא שום הצעת השקעה סמויה, ללא אינטרסים וללא תוכן שיווקי.

חשיפת פרשיית בסדנו

במהלך הפרק חושף מיכה שולם בגילוי לב את חלקו האישי בפירוק קבוצת 'בסדנו'. הכל החל בבדיקת עומק שערך ב-2021 עבור לקוח שביקש להשקיע 400 אלף ש"ח. הבדיקה חשפה רשת סבוכה של 96 חברות בע"מ, מודל שהתבסס על הלוואות בריבית מובטחת במקום השקעות אמיתיות, הערכות שווי פנימיות ללא שום גורם מקצועי בלתי תלוי, ופרסומים שיווקיים מנופחים. לאחר איומים בתביעת דיבה נגדו, הועברו הממצאים לעיתונות ולרשויות האכיפה – מהלך שהוביל לבסוף לפירוק החברה בבית המשפט ולפתיחת חקירה פלילית סביב היעלמותם של כחצי מיליארד שקלים.

הונאות פונזי בארץ ובעולם

שולם סוקר פרשיות ענק נוספות שהכו במשקיעים חרדים בארץ ומעבר לים, בהן הונאת מייק בן ארי שהותירה עשרות מיליוני שקלים בודדים מתוך מאות מיליונים שגויסו, מאסרו של אלחנן שוורץ בארה"ב על גניבת 63 מיליון דולר מכספי הקהילה, והבטחות הסרק של ליאור משה לתשואות דמיוניות של 53%. המכנה המשותף לכולן הוא מודל הפונזי: כספי המשקיעים החדשים מממנים את ה"תשואות" של הוותיקים, עד שהתזרים נעצר והמבנה כולו מתרסק.

השבר האמיתי: השקעות לא מתאימות

לצד ההונאות המפורסמות, שולם מציג את המסר המרכזי שמנפץ את התפיסה הרווחת: הבעיה שבה הציבור מאבד את רוב הונו איננה עוקצים פליליים, אלא השקעות כשרות ולגיטימיות שפשוט אינן מתאימות למי שנכנס אליהן. ברגע שהמשקיע מוודא שלא מדובר בהונאה ושקיים נכס ממשי, הוא מפתח תחושת ביטחון מוטעית ומסכן את כספו.

מלכודת הנדל"ן ועסקאות ה-10/90

המחשה מובהקת לכך מגיעה מעסקאות הנדל"ן הפופולריות בשיטת 10/90 ו-7/93, כמו אלו ששווקו באגרסיביות בנתניה. רוכשים שילמו מקדמה קטנה מתוך הנחה שימכרו את הדירה ברווח עצום טרם קבלת המפתח, אך עם עליית הריבית והקיפאון בשוק נותרו תקועים ללא יכולת למכור או ליטול משכנתה להשלמת העסקה – מה שהוביל לקנסות ביטול כבדים ולהפסדים של מאות אלפי שקלים.

אשליית הקרקעות החקלאיות

בעיה כאובה נוספת היא תחום הקרקעות החקלאיות, שם מובטחות תשואות עתק תוך שנים בודדות, דוגמת התביעה שהוכרעה לאחרונה סביב קרקעות בפרדס חנה-כרכור. בפועל, הליכי הפשרה נמשכים עשרות שנים, והכסף שמושקע בהן שוכב ללא תשואה ונשחק מדי יום, עד להפסד כספי בפועל.

לכו לרופא, לא למשווק

לסיום, מציג שולם משל נוקב להמחשת הצורך בחוות דעת אובייקטיבית: כשרופא מאבחן מחלה ורושם מרשם לתרופה, המטופל סומך על שיקול דעתו. אך אם אותו רופא מוציא את התרופה ממגירתו ומציע למכור אותה בעצמו – הוא כבר אינו רופא, אלא משווק בעל אינטרס. המסקנה ברורה: ייעוץ אמין חייב להגיע מגורם בלתי תלוי שאינו מוכר שום מוצר השקעה בסוף התהליך.

בפרקים הבאים של "כסף מסוכן" ב'כיכר השבת', ייחשפו הכלים המעשיים, הבדיקות הנדרשות והקריטריונים לבחירת השקעה נכונה ומותאמת אישית, במטרה לאפשר לצופים לקבל החלטות מושכלות בדרך לעתיד כלכלי יציב.

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

עוד בכסף מסוכן: