בדף היומי, מסכת עבודה זרה דף ה’, נאמר: "שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום". אחת ההשלכות של קביעה זו נידונה בסוגייתנו – שמרגע תחילת שלושים הימים שלפני חג הפסח, מחויב הרב להקדים מענה לשאלות בענייני הפסח, גם על חשבון שאלות הלכתיות אחרות
מעשה שהיה: ביום הפורים ניגשו שני יהודים אל רבם. האחד שאל שאלה בהלכות פורים, והשני – בהלכות פסח. מי מהם קודם? שאלה זו עוררה דיון הלכתי מעניין בין ה"פרי מגדים" (סי' תכ"ט "משבצות זהב" ס"ק א') לבין הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל (שו"ת האלף לך שלמה, ח"א סי' שפ"ג).
צדדי הספק הם: האם לימוד הלכות פסח בפורים – אכן ראוי? ביום הפורים, י"ד באדר, מתחילים שלושים הימים שקודם לפסח – תקופה שבה יש לעסוק בלימוד הלכות החג. לדעת בעלי התוספות (בכורות נז ע"א), היה ראוי למנות את שלושים הימים הללו מיום י"ג באדר, מאחר שקרבן הפסח חל בי"ד בניסן, ועיקר דיני הפסח נסובים עליו. עם זאת, חז"ל לא חילקו בין המועדים באופן זה.
ומה הדין בפועל – כשפורים חל היום? אם פורים הוא היום, והשניים באים אל הרב – אחד שואל בהלכות פורים, והשני בהלכות פסח – במי יבחר הרב תחילה?
ה"פרי מגדים" סובר שיש להקדים את השואל על הפורים, שכן "סוף סוף, פורים היום...".
אולם הגר"ש קלוגר זצ"ל דוחה מסקנה זו, וטוען שאין זה פשוט כלל ועיקר: הרי הלכות פסח מדאורייתא, ואילו פורים מדרבנן. לעומתו, ה"פרי חדש" סבור ששלושים הימים אינם קביעה נוקשה, אלא כוונת חז"ל היא דווקא לימים שבין פורים לפסח. והוא אף מקשה: הייתכן שבירושלים, בה חוגגים פורים בט"ו באדר, יעסקו בי"ד באדר בהלכות פסח – וידחו את הלכות הפורים הקרבות?
ולהלכה – קובע ה"משנה ברורה" (סי' תכ"ט ס"ק ב'): "ומתחילין מיום הפורים עצמו."
מספרים החסידים, כי באחת השנים, כאשר סיים הרבי האמרי אמת מגור את סעודת פורים, בירך ברכת המזון וקם ממקומו. באותו רגע, התהלך לאיטו לעבר ארון הספרים, כששפתיו לוחשות בהתרגשות: "אור לארבעה עשר — בודקין את החמץ..." שלף מתוכו את מסכת פסחים, והתיישב ללמוד.
0 תגובות