איסור הפרסום – היתר להסתה

גם מבלי להסתמך על הדלפות וחצאי שמועות שכבר פורחים בחלל האוויר החל מהיום שלאחר הרצח – אין צורך בהתמצאות יתרה בכדי להבין שההסתה הזאת אינה אלא ניצול ציני קר ומרושע של דם שנשפך, ומינופו האכזרי של מקרה מזעזע, של נפשות שנרצחו. אין כל קשר בין סיסמאות האיבה הנורות בצרורות, בקצב של אחת לדקה, מפיהם של דוברי הקהילה, לבין המציאות בשטח..

מניצן הורוביץ ועד מייק האמל, מנורית זוארץ ועד לעורכים מסויימים באתרי האינטרנט הכלליים – הכול עושים יד מרושעת אחת, משתמשים בדם שנשפך למטרות פופוליסטיות זולות, תוך שהם עושים שימוש נלוז באיפול הזמני שהוטל על הפרטים האמיתיים.

האצבע המאשימה המופנית כלפי הציבור החרדי ומנהיגיו, אינה רועדת כאשר היא מטילה עליהם את החמור שבאישומים. בן הקהילה העומד על הדוכן במליאה, יודע היטב את האמת המביכה – ולא מהסס לעוות אותה. "כאשר יענונו, כן נרבה", מסלף ניצן הורוביץ פסוק ידוע בפרשת שמות, תוך הטלת קיתונות של רפש בציבור שלם שדבר אין לו עם המעשים שנעשו על ידי אדם שככל הנראה הקשר שלו עם אותה הקהילה אינו מוטל בספק...

מוסיפים פשע על חטא

אויבו המושבע של כל איש תקשורת באשר הוא – הוא המושג: 'צו איסור פרסום'. עתירות וערעורים כחול אשר על שפת הים, מוגשים חדשות לבקרים לפתחי בתי המשפט, נגד צווי איסור פרסום המוטלים סביב פרשיות שונות, שחשיפתן עשויה לגרום לכלי התקשורת החושף אותם, צבירה מואצת של רייטינג גבוה.

והנה, אחד משבעת פלאי התקשורת מתרחש בימים אלה למול עינינו: איש אינו דורש את הסרת צו איסור הפרסום. איש אינו רומז שהפרטים הנסתרים – עומדים בסתירה מוחלטת לאווירה הלוהטת שנוצרה ברחוב. מצידם, שהצו יימשך לנצח. כך נוכל לפרסם בחופשיות את הפרוטוקולים של זקני ציון, מבלי שאיש יוכל להזים אותם. כך נוכל להמשיך לייצר קונטיינרים של שנאה עיוורת כלפי כל מי שלא חושב כמונו – מבלי שהמשטרה תבלבל אותנו עם העובדות הבעייתיות.

כי יש מי שחשוב לו לשמור זמן רב ככל הניתן על צו איסור הפרסום. זה טוב לו, זה נוח לו, זה משרת היטב את מטרותיו. ככה הוא יכול לטפח שנאה, לפתח הסתה. בחסות הערפול, הוא עושה משפט כיכרות ומכריז שהוא יודע מי לחץ על ההדק שגדע את חייהם של שני צעירים שנקלעו למועדון.

רבותי, אנשי החוק. אני חייב לומר לכם, שבגלל הצו המערפל שהוצאתם – מתפתחת כאן הסתה איומה, המפנה אצבע מאשימה כלפי הציבור החרדי, על לא עוול בכפו. אני חייב ליידע אתכם, שיש מי שעוקף את המשטרה ואת צוותי החקירה, ומכריז מעל לכל במה הניתנת לו, שהוא יודע מי אשם ברצח. אתם חייבים לשים את ליבכם לכך, שאותם פופוליסטים זולים מבני אותה הקהילה ומקרב תומכיהם, מנצלים היטב את הבלבול הציבורי, ועושים בצו איסור הפרסום שימוש ציני ומכוער, שיש בו מן ההסתה שראוי להעמיד עליה לדין.

'לא תנאף' ו'לא תרצח'

התקשורת הישראלית, שמעולם לא חיבבה את הציבור החרדי יתר על המידה, יודעת היטב את הסוד האמיתי. היא יודעת שברגע שייחשף לעין כול הרקע שהביא לרצח, או אז תיאלץ מקהלת המשטמה לקפל את תופי הטם-טם המטומטמים ולמצוא אפיקי הסתה אחרים כלפי הציבור המושמץ ביותר במדינה.

רבותי, אנשי החוק והצדק. יורים פה ללא אבחנה. מבצעים פה 'פיגוע שנאה' נתעב בציבור שלם. מוציאים פה שדים שחורים של הסתה חשוכה מהארון – והכול בחסות החוק, המטיל צו איסור פרסום על הפרטים האמיתיים והמביכים.

רבותי, אנשי החוק ואושיות הצדק. כל עוד לא תבטלו את איסור הפרסום, כל עוד לא תחשפו את ממצאי החקירה, וכל עוד לא תבהירו את התמונה האמיתית – ימשיכו כאן להסית ולהתסיס, להכתים ולהכפיש. ימשיכו להפנות אצבע מאשימה כלפי ציבור האמון על צווי התורה ויודע ש'לא תנאף' הוא צו הצמוד ל'לא תרצח'.

כן, אנחנו יודעים שהאיפול התקשורתי חשוב למלאכת החקירה. אבל רבותי, לא בכל מחיר. השתקת האמת במקרה הזה, היא הרת אסון. איש לא יכול לצפות את תוצאותיה החמורות.

עכשיו, כשהכאב הציבורי לא יודע לאן להתנקז, הם חוגגים על הגגות ויורים קונספירציות לכל מיקרופון, והכול בחסות העלטה התקשורתית. נראה אותם, את חברי כנופיית המשמיצים, ביום שבו תצא האמת המביכה לאור. כולנו נראה אותם ביום שבו יבוטל הצו, כיצד הם חוזרים למאורתם ללא שמץ של נקיפות מצפון, ומתכננים את מסע רצח האופי הבא כלפי ציבור המאמינים בתורה וההולכים באורחותיה.

חבל. חבל שקהילה המכריזה מעל כל במה כי דגלה היא ה'אהבה' ויוצרת סביבה ציפיה למינימום של התנהגות אנושית, מתגלה לפתע ככזו החיה מאיבה, נושמת שנאה וניזונה מהטלת רפש. אבל המשטרה, הרשות הזו המופקדת על החוק, אולי היא תתעשת מבעוד מועד, ותחשוף את האמת. את כל האמת ולפחות את חלקה. אולי היא תעשה זאת רגע לפני, לפני שיהיה מאוחר.

ההסתה האמיתית, זו שבאמת עשויה להוביל לשפיכת דם, נעשית כעת כנגדנו. והעולם שותק.