בפרשתנו (אחרי מות) נזכרת מצוות "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא יט, כז), ומצוה זו מעלה קושיא ידועה של מרן הגאון רבי עקיבא איגר זיע"א, שנותר בצריך עיון:
איך מצינו ידינו ורגלינו בסירוק פאות הראש במסרק, כך פותח מרן רעק"א את מכתבו העוסק בשאלה: על סמך מה נהגו העם לסרוק את פאות הראש במסרק, והלא יש לחשוש לתלישת שיער. וגם בגליון הש"ס שלו למסכת שבועות (דף ב ע"ב) רשם:
"לְמַה דפסקינן בשו"ע סי' קפ"א ס"ג דראוי לחוש להאוסרים בהקפת הראש במספריים – הכי נמי יש לאסור במלקט, ואם כן יהיה אסור לסרוק פאות הראש. וצ"ע לדינא.
תמיהת רעק"א נשענת על שורש מחלוקת הראשונים אם יש חילוק בין סוגי כלי התספורת לענין איסור הקפת הראש – האם דווקא בתער נאמר האיסור, או גם במספריים וכיוצא.
פרשת קרח עם הרב יצחק דוד גרוסמן • צפו
כן כתב הטור (יו"ד סימן קפ"א): "כתב הרמב"ם שאינו חייב אלא בתער, אבל במספריים כעין תער מותר. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שגם במספריים נמי חייב על פאות הראש."
וכך כתבו גם התוספות (שבועות ב ע"ב ד"ה חייב שתים), דגם "מלקט ורהיטני"– שהם כלים שתולשין בהם את השער מן השורש – בכלל האיסור הם.
והנה בשולחן ערוך נפסק (יו"ד סי' קפ"א ס"ג): "אינו חייב אלא בתער. ויש אוסרים במספריים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם."
כלומר, אף אם עיקר הדין כרמב"ם, מכל מקום פסק השו"ע שיש לחוש לדברי האוסרים – דהיינו, הרא"ש והתוס' – שאף במספריים או בכלי שתולש את השערות, קיים איסור.
עתה נשוב לדבריו הנוקבים של רעק"א – כי מאחר והשו"ע הורה לחוש גם למספריים ולמלקט, הרי כן הוא הדין אף במסרק, אשר בפעולתו ודאי נתלשות שערות, והוא בגדר "פסיק רישא" – שוודאי תצא תקלה מתחת ידו.
חתנו של רבי עקיבא אייגר, מרן ה'חתם סופר' בפתיחת דבריו (שו"ת חת"ס יו"ד סי' קל"ט), מבאר כי אין לתמוה על המנהג, כי רבותינו הקדמונים לא הקפידו על כך. ובהמשך דבריו מיישב בטוב טעם את יסוד ההיתר: דעת הרמב"ם (הל' עכו"ם פי"ב ה"ו) שאין איסור הקפה אלא כשמוחק לגמרי את פאת הראש, אולם אם נותרות לפחות 40 שערות – אינו עובר בלאו, ואם כן סירוק שאין בו תלישת כל הפאות אלא מעט שערות – אין בו חשש כלל.
עוד כתבו האחרונים (קובץ באו"י) לתרץ: שהתורה הקפידה (בנזיר ובשבת) אפילו על תלישת חצי שערה, ולכן סירוק שגורם בהכרח לנשירת שערות – נחשב "פסיק רישא" ואסור. לעומת זאת, באיסור "לא תקיפו פאת ראשכם" , אין איסור בתלישת חצי שערה דהיינו עוקר את כל שיער הפאה משורשו. ומכיוון שבסירוק רגיל לא מתקיים בוודאות עקירת כל הפאה – אין זה נחשב "פסיק רישא" , אלא "דבר שאינו מתכוון" , מה גם שהסירוק נועד לסדר את השער ולאו, ולפיכך אין בו כוונה לעבור על איסור, והדבר מותר.
החכם רבי יוסף מונטקיו בשו"ת כתונת יוסף (סימן א'), מדייני סלוניקי, כתב:
"לא יאחוז אדם בזקנו או פאתו בחוזק פן יתלוש שער אחד או שתיים... אבל אם סורק במסרק וכוונתו לייפות עצמו לכבוד ה' ולכבוד שבת... אין בכך כלום, כיון שזה דבר שאינו מתכוון... והלכה כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר.
0 תגובות