פרשת השבוע בלק אנו עוסקים במזימתם של בלק ובלעם לקלל את ישראל ולהטיל בהם עין הרע. בחסדי שמיים, עם ישראל ניצל מידיהם. אבל האם גם בימינו עלינו לחשוש מעין הרע בחיי היומיום? במאמר הקודם סקרנו את מקורות העין הרע בגמרא ובמדרשים. כאן נעמיק מעט בכוחה המזיק של העין הרע ומדוע היא מסוכנת כל כך.
החשש מעין הרע
חז"ל ורבותינו ז"ל הזהירו מאוד מפני עין הרע, שיכולה להזיק ואף להמית רח"ל. עד כדי כך תמהו על רבי יוחנן (ברכות כ.): "לא קא מסתפי מר מעינא בישא?" – האם אינו חושש מעין הרע? וכן אמרו (בבא בתרא קיח.): "עצה טובה קא משמע לן דאיבעי ליה לאיניש לאיזדהורי מעינא בישא" – עצה טובה שנזהר האדם מעין הרע.
וב"ספר חסידים" (סי' תשצב) כתב "על כל דברים שאין רגיל להיות צריך להתחנן עליו כגון שילדה תאומים כו', ויותר צריך להתחנן אם ילדה שניים בתוך שנה מפני עין הרע".
גם המהר"ל מפראג (חידושי אגדות ב"מ קז:) הסביר שכוח העין הרע שורף את האדם ומזיק לו. "בעל העין הרע שורף בעינו ויש להיזהר ולהישמר מזה." כך גם מצאנו שחנה ביקשה שלא יינתן לה בן חכם מדי, פן יבלוט וימשוך עין הרע (ברכות לא:).
אפילו אבות האומה חששו לעין הרע: במדרש (וירא נו, יא) מסופר שאברהם לא חזר עם יצחק בגלוי אחרי העקידה, אלא שלחו בלילה בהסתר כדי שלא תשלוט בו עין הרע, כשם שחנניה מישאל ועזריה מתו בסוף מעין הרע לאחר שניצלו מכבשן האש. יעקב אבינו ציווה לשבטים להיכנס למצרים כל אחד מפתח אחר (רש"י מקץ מב, ה) שלא ישלוט בהם עין הרע, ויהושע הזהיר את בני יוסף להסתתר ביערות משום רבויים (בבא בתרא קיח.).
במדרשים מובאים עוד מקרים: שרה הכניסה עין הרע בישמעאל וגרמה לו חולי (וירא נג, יג); עפרון הכניס עין הרע בממונו של אברהם (חיי שרה נח, ז). אפילו לוחות הברית הראשונים נשברו – משום שניתנו בפרסום גדול ונפגעו מעין הרע (רש"י כי תשא לד, ג).
עין הרע בהלכה
גם בהלכה מצאנו תקנות שנועדו למנוע עין הרע: אסור למנות את ישראל מחשש עין הרע; אין לעמוד ולהסתכל בשדה חברו בשעת קציר פן יזיקנה; אין מעלים לתורה שני אחים או אב ובנו בזה אחר זה; אין לקרוא לשני בנים בשם אחד; אין מברכים שתי מילות יחד או ברכת חתנים לשניים יחד – כל זאת מחשש עין הרע. גם מי שמצא חפץ והחזירו – לא יאוורר אותו בפני אחרים, שלא ייתנו בו עין הרע. דוגמאות נוספות רבות מפוזרות בתלמוד, מדרשים ופוסקים.
לחשי שמירה
ישנם גם סגולות ולחשים להינצל מעין הרע. במסכת ברכות (נה:) נאמר שמי שנכנס לעיר וירא מעין הרע – יאחז אגודל בידו השנייה ויאמר: "אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא." אם חושש מעין הרע של עצמו, יסתכל בדופן נחירו השמאלי. ב"זוהר חדש" (רות לו:) מובא לחש למי שעובר בין שתי נשים. מי שמעביר את בנו בשוק ומתיירא – יכסה ראשו במטפחת (זוהר ריא:). גם הסתכלות בגוון התכלת מועילה נגד עין הרע (זוהר שלח קסג:). ואמרו: "בת תחילה סימן יפה לבנים" – משום שכך לא שולטת עין הרע (בבא בתרא קמא.).
עין טובה
חז"ל הקפידו לדבר בלשון "עין הרע" בלשון יחיד – כי מי שנותן עין הרע עושה זאת בעין אחת בלבד. כשעיניו שתיים – הרי הוא בצלם אלוקים ואינו מזיק; כשהוא סוגר עין אחת – הוא מתלבש בסטרא אחרא ושולט. כך גם נאמר על עין טובה: "טוב עין הוא יבורך" (משלי), ובלשון חז"ל: "כל הנותן בעין יפה הוא נותן." עניין זה רמוז גם בסוד. (עיין טעמי המנהגים ליקוטים אות פא).
0 תגובות