בפרשת השבוע אנו קוראים את דברי בלעם: "אִם יִתֵּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כָּסֶף וְזָהָב" (במדבר כ"ב, י"ח). רש"י מפרש: "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. אמר, ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו, שהרי צריך לשכור חיילות רבות — ספק נוצח ספק אינו נוצח, ואני ודאי נוצח".
אבל נשאלת שאלה: למה באמת בלעם נחשב חמדן? הרי לטענתו זה פשוט השכר שמגיע לו עבור השירות — והוא הרי מומחה בינלאומי לקללות. אז מה ההבדל בינו לבין כל בעל מקצוע שדורש סכום גבוה?
כאן מדייק הרה"ג ר' שלמה גרדנר שליט"א (מח"ס שפת הים על סדר טהרות): בלעם לא אמר "אם יתן לי בלק מלא ביתי כסף וזהב", אלא "ביתו" — של בלק. הבעיה שלו לא הייתה שביתו ריק, אלא שביתו של בלק מלא... וזה עצמו מגדיר את החמדנות: לא מה שאין לי — אלא מה שיש לך.
והנה לכאו' קשה הלא מצינו אצל רבי יוסי בן קסמא שהשיב ג"כ תשובה דומה אם תתן לי כל כסף וזהב שבעולם לא אצא למקום שאינו מקום תורה. וא"כ מדוע אצל בלעם דורשים זאת לגנאי ואילו אצל ר"י בן קסמא לא כן.
והתשובה היא, ששם בהצעה שהציעו לר"י בן קסמא היה שאם תגור אתנו נתן לך אלף אלפים דנרי זהב וכו'. ומה ענה תשובה מעין השאלה שאם תתנו לי כל כסף וזהב וכו' אין אני גר אלא במקום של תורה.
משא"כ אצל בלעם מה הציעו לו כי כבד אכבדך מאוד ומה ענה אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב, מי בכלל דבר אתו על כסף דברו אתו על כבוד שאם יבא יהיה לו כבוד והיה לו לענות להם אם יתן לי בלק כל הכבוד שבעולם וכו'.
תשובה מעין השאלה והבקשה, ובלעם במקום זה אומר לו כסף ולכן מכאן למדים שנפשו רחבה ומחמדת ממון.
0 תגובות