השבת פרשת השבוע 'וָאֶתְחַנַּן' במשך הדורות נשתכח יום ט"ו באב, אולם למעשה מדובר ביום חשוב בהיסטוריה היהודית. המקור לחג הוא בתלמוד, יום ט"ו לחודש מנחם-אב שווה במעמדו ליום הכיפורים!
וכך אומרת הגמרא במסכת תענית: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות ומחוללות (רוקדות) בכרמים... ומה היו אומרות: "בחור שא נא עיניך, וראה מה אתה בורר לך. אל תיתן עיניך ביופי, תן עיניך במשפחה".
כל אחת מהבנות הציגה את מעלותיה, חלקן בייחוס המשפחתי, חלקן ביופי וחלקן ביראת שמים שהייתה בהן.
בתקופת בית המקדש שרתה קדושה מיוחדת, והגישה הנכונה הייתה לחפש זיווג מתאים לשורש הנשמה ולא זיווג המושתת על אינטרס אישי וכלכלי, או על בסיס המראה החיצוני של הבחורה.
צבי יחזקאלי בפינה על פרשת ואתחנן • צפו
הגברים חיפשו אחר האישה שאיתה אפשר להקים בית ערכי, מלא בחום ובנתינה לזולת, אישה עם מידות טובות וחן אמיתי שנבע מאישיותה ולא בגלל תכונותיה החיצוניות. על כך אמר שלמה המלך: "שקר החן והבל היופי אישה יראת השם היא תתהלל".
בין היתר, מעלתו של ט"ו באב, הוא בכך שהוא מעין תיקון על האבל של תשעה באב - היום שנחרבו בו שני בתי המקדש. חז"ל אומרים שהחל מהיום הזה, אפשר כבר לאחל איש לרעהו את האיחול המסורתי לשנה החדשה: "כתיבה וחתימה טובה" שבגימטריה עולה למניין 928, כמניין המילים - חמישה עשר באב.
0 תגובות