בסיום ספר ויקרא אנו קוראים: “אם בחוקותי תלכו” – ופירש רש"י: שתהיו עמלים בתורה.
ולכאורה צריך להבין: למה הדגש הוא דווקא על עמל? האם לא די בלימוד עצמו?
חז"ל אומרים: “אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר”. הדברים מעוררים שאלה: וכי בעלי מקצוע אינם מקבלים שכר? הרי אדם עובד, מתאמץ – ומקבל את שכרו.
אלא שההבדל הוא עמוק יותר. בעולם הזה, השכר הוא על התוצאה. אדם יכול להתאמץ רבות, אך אם לא הצליח בפועל – פעמים רבות לא יקבל על כך תמורה. לעומת זאת, בעמל התורה – עצם היגיעה היא ערך, והיא עצמה מזכה בשכר.
על כך מסופר מעשה: החפץ חיים ביקש פעם לתת נעליים לתיקון אצל סנדלר זקן. הסנדלר דרש סכום גבוה במיוחד. כששאלו אותו לפשר הדבר, הסביר: לא רק על התיקון אתה משלם, אלא על כל הטורח, הקושי והמאמץ.
מכאן למד החפץ חיים יסוד חשוב: בעולם – לא משלמים באמת על העמל עצמו, אלא על התוצאה. אבל בתורה, השכר הוא גם על עצם היגיעה. “הם עמלים ואינם מקבלים שכר” – הכוונה שאין שכר על עצם העמל, אלא רק על מה שיוצא ממנו.
לכן מדגישה התורה: “שתהיו עמלים בתורה” – כי דווקא העמל, ההתמודדות, ההשקעה גם כשקשה – הם עצמם יוצרים את השכר האמיתי.
שנזכה להיות מעמלי התורה באמת, ולדעת שכל רגע של יגיעה נחשב ונשמר, ומביא ברכה ושכר שאין לו שיעור.
0 תגובות