ימי הבכי והאבל על משה רבינו תמו. אנחנו עומדים בתאריך ז' בניסן, בערבות מואב. בעוד שלושה ימים עם ישראל עתיד לחצות את הירדן. זהו הרגע שבו יהושע בן נון, המנהיג החדש, צריך לבסס את סמכותו ולתפוס את ההגה.
בפרק השלישי של הפודקאסט "פותחים תנ"ך" מבית 'כיכר השבת', הרב נחמיה שטיינברגר לוקח אותנו אל פסוקי הפתיחה של ספר יהושע, שמשמשים למעשה כ"הקדמה" לספר כולו.
שתי מפות לארץ אחת אחת השאלות המרתקות שעולות בפרק נוגעת להבטחת הקב"ה ליהושע. רגע לפני שיהושע חוצה את הירדן ונכנס לארץ ישראל המוכרת לנו (גבולות פרשת מסעי - מהירדן ועד הים), הקב"ה מזכיר לו דווקא את הגבולות המורחבים של הבטחת אברהם: "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת".
מדוע? הרב שטיינברגר מסביר כי יש כאן מסר כפול: ראשית, תזכורת לשניים וחצי השבטים שנשארים בעבר הירדן – "גם הצד השני שייך לנו". שנית, יש כאן נחמה וסגירת מעגל היסטורית עבור משה רבינו. משה אמנם נקבר מחוץ לגבולות המצומצמים, אך לעתיד לבוא, כשארץ ישראל תתרחב עד נהר פרט – גם מקום קבורתו של משה ייכלל בתוכה.
המלך יהושע ושרשרת הפיקוד איך מייצרים סמכות שלטונית ביום שאחרי משה רבינו? הפסוקים משרטטים היררכיה ברורה מאוד, שמשתמשת שוב ושוב בשורש צ.ו.ה (ציווי).
"הקב"ה מצווה את משה, משה מצווה את יהושע, יהושע את השוטרים, והשוטרים את העם", מסביר הרב. יותר מכך, הרמב"ם פוסק להלכה כי יהושע בן נון דינו כ"מלך" לכל דבר ועניין, ממש כפי שמשה רבינו היה מלך שריכז בידיו את סמכויות ההנהגה, המשפט והנבואה בימיה הראשונים של האומה.
המבחן הפוליטי הראשון כמנהיג חדש, יהושע נתקל מיד באתגר פוליטי: האם ראובן, גד וחצי שבט המנשה יעמדו בהסכם שעשו עם משה רבינו, ויעברו חלוצים לפני העם למלחמה? התשובה שלהם לא רק שמרגיעה את החששות, אלא מהווה הכתרה רשמית של יהושע בפי העם: "כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ... כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ... יוּמָת. רַק חֲזַק וֶאֱמָץ!".
כך, פרק א' שנפתח בתואר "משה עבד ה'", מכין את הקרקע לסוף הספר, שם יזכה גם יהושע לתואר הנכסף ביותר בתנ"ך: "וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, עֶבֶד ה'".
האזינו לפרק המלא וצללו אל סודות המקרא:
גם בספוטיפיי>>
0 תגובות